תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
משה זיידל
חבר
בטבת תרס”ז י”ט בניסן תש”ס
12.1906 24.4.2000
משה, בנם של פסיה ויוסף זיידל, נולד בלאשוב, פולין.
בילדותו למד ב”חדר”, אך עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה עזבה המשפחה את ביתה ועברה להתגורר בעיירה שכנה. עיירת הולדתו נשרפה, פרצו מגיפות ורק לאחר שנים מספר יכלו לחזור ללאשוב.
לאחר שנים מספר, בהן למד בבית-ספר פולני, יצא משה לעבודה. היה איש של עמל-כפיים. עבד במאפייה, בנגרות ובבניין ובו-בזמן למד עברית אצל מורה פרטי. כחבר בתנועת “דרור”, יצא בשנת 1933 להכשרה בלבוב, שם נפגש לראשונה עם אסתר זל.
בסוף שנת 1938 עלה ארצה בעלייה בלתי-ליגאלית, דרך איטליה. מעפילי האונייה הורדו בחוף שפיים ומשם פוזרו לקיבוצים שונים.
ארבעה מאחיו של משה הגיעו ארצה ושניים אחרים ניספו.
משה, שרצה לחיות בקיבוץ, הגיע לתל-יוסף בשנת 1941. אסתר הגיעה אחריו, הם נישאו ונולדה בתם היחידה פנינה. עם הפילוג עברו משה ואסתר לבית-השיטה.
המעבר היה קשה אך חיי התרבות והמסיבות כאן הרשימו אותו מאד והקלו על הקליטה.
שנים רבות היה משה החצרן של בתי-הילדים. דורות של ילדים ומטפלות זוכרים אותו עובד במרתף שלו, מתקן כל דבר, בונה בידיו האמונות צעצועים מעץ כדי לשמח את הילדים, בונה את הסוכות ותמיד עונה ונענה לכל בקשה בחיוך מבוייש ומסביר-פנים. אהב את הילדים והם השיבו לו אהבה וזכרו אותו לטובה.
אסתר ז”ל הייתה חולה במשך שנים רבות, משה טיפל בה במסירות אין-קץ בביתם, ולאחר מכן בחדרי-חולים, עד שנפטרה בשנת 1988.
ביום הולדתו השמונים נערכה לו מסיבת הפתעה עם כל הילדים, מסיבה שריגשה אותו מאד.
פנינה והנכדות היו כל עולמו והוא אף זכה לנינים שהיו אושר גדול עבורו.
משה היה לפלא בעינינו: בגיל מבוגר כל-כך, זקוף קומה, יורד מדי בוקר לעבודה בזיתייה, מטפל בעצמו ובגינתו אין אפילו עשב אחד…
רק בימיו האחרונים, תוך כדי טיול לפרדס, נפל ואושפז בבית-הפז.
בגיל תשעים וארבע שנים נפטר בשיבה טובה
יהי זכרו ברוך
