נעמי הנדלר – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

נעמי הנדלר
חברה

כ”ו באדר ב’ תרפ”ד כ’ באלול תשנ”ט

1.4.1924 1.9.1999

נעמי נולדה בצריף בית-החולים שליד המעיין. תקופת הילדות הראשונה עברה עליה בתל-יוסף שליד הגלבוע. בימים ההם הכתה הקדחת הקשה והקטלנית, וכדי להציל את הילדים מהסכנה הם נותקו מהוריהם, תחילה לרמת-רחל ואחר-כך לצריפים שעל גבעת קומי. ההורים היו מגיעים לביקור ברגל.

זכרונות הילדות של נעמי שזורים בהרבה טבע, טיולים ומאורעות 1929-36, ובהם גם זכרונות על קשרים טובים ומעניינים עם ערביי הכפר קומי. בשנת 1942, כשבחוץ משתוללת מלחמת העולם השנייה, פרץ בישוב הוויכוח האם ראוי להתגייס לפלמ”ח או לבריגדה. נעמי, אז בת שמונה-עשרה, וחברתה דבורה, ביקשו להתגייס ל-A.T.S – חיל הנשים הבריטי – כנהגות. ההתנגדות בתל-יוסף היתה קשה. בסופן של אסיפות סוערות הוחלט בשלילה על גיוסן, אולם חרף ההחלטה הן התגייסו. הבנות הנהגות היהודיות היוו יחידה נפרדת. בסיסה היה במצרים והן היו נוסעות בשיירות, יום ולילה, מובילות ציוד בקו שבין עירק ועד למדבר המערבי. העבודה היתה קשה אך ליוותה אותן הרגשת הסיפוק וחשיבות העניין. לאחר שלוש-וחצי שנות שירות השתחררה נעמי מהצבא הבריטי וחזרה לתל-יוסף. הקליטה במשק היתה קשה, בעיקר חברתית.

היא השתלבה בעבודת החקלאות והתבלטה במומחיותה ובזריזותה באריזת ענבים ופרי הדר. עם פרוץ מלחמת השחרור גוייסה נעמי כנהגת לגדוד 13 בעמק. שוב עבודה קשה, ללא חשבון. היא מקשרת ומובילה מטענים בין המשלטים, נוסעת לבדה בלילות ולידה אקדח. התמכרותה לעבודה הקשה עזרה לה לעבור תקופה קשה בחייה.

עם הפילוג, בשנת 1952, עברה נעמי עם חבורה גדולה מתל-יוסף לבית-השיטה. המעבר היטיב עימה אישית וחברתית. גם בבית-השיטה המשיכה להיות חקלאית – שנים רבות בלול ואחר-כך בזיתייה. יצאה למספר שנים לעבודה בוועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד וחזרה הביתה לעבודה במרכזיית הטלפון. באותם ימים שלפני היות רשת טלפונים בכל המשק, היתה המרכזיה מרכז עצבים רגיש ונעמי פעילה ומעורבת, דואגת להעביר את המידע לחברים. נעמי לא הקימה משפחה משלה, אך תמיד היו ילדים לצידה וסביבה, ילדיו של יובל ונכדיו, אתם יצרה קשרים, טיפחה, טיילה והעניקה להם את כל אהבתה.נעמי של טיולים ופרחים.

אהבה גדולה היתה לה לטיולים. בכל זמן ובכל מקום, חורשת את כל הארץ ואין בקי ממנה בפרחים – מתי והיכן פורחים.

נעמי הנמרצת, החיונית, הפעלתנית, המעורבת והאיכפתית, שתמיד יש עוד הרבה תוכניות לפניה, והנה לפתע, בגיל שבעים ותשע נקטעו חייה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך