ציפורה גלעד – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

ציפורה גלעד
חברה

כ”א בטבת תרע”ז כ”א באייר תשס”ה

15.1.1917 24.5.2005

צפורה נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. בת לרודה ושמואל לבית כצנלסון. משפחתה היתה גדולה, עתירת נכסים ומעורבת בקהילה היהודית בעיר. בשנת הולדתה פרצה המהפכה ברוסיה ויסודות הקיום היציבים של המשפחה האמידה החלו להתערער. שנה לאחר מכן ירד אסון כבד על המשפחה. שמואל, אביה של צפורה, נפטר ממחלה והותיר אחריו את רודה אשתו עם חמישה ילדים. צפורה היתה אז בת שנה וחצי. המשפחה הגדולה תמכה והקיפה באהבה רבה את האלמנה שהתאוששה ואת חמשת ילדיה. במהפכה ובמלחמת האזרחים שפרצה לאחריה, איבדה המשפחה את רכושה הרב ואז בשלה ההחלטה הגורלית לברוח מרוסיה הקומוניסטית, שסגרה גבולותיה, ולעלות לארץ-ישראל. הבריחה היתה קשה, נדרש הרבה אומץ לב, תושייה והימור מסוכן.

בגיל שבע הגיעה צפורה, סוף סוף, לארץ עם בני משפחתה שהשתקעו בירושלים. האם גידלה את ילדיה בקושי רב ממשכורת אחת, אך בבית תמיד שררו מאור פנים ועליזות. ברקע תמיד היתה משפחת כצנלסון הגדולה: סבא וסבתא דודים ודודות ובני הדודים. לאחר מספר חודשים עברה המשפחה לתל-אביב הקטנה. צפורה למדה בבית-ספר לבנות ובגיל שלוש-עשרה עברה לגימנסיה הרצליה. בשנת יציאת “החוג הזקן” של מחנות העולים להכשרה בחדרה, הצטרפה צפורה בעקבות אחיותיה לתנועה שהקימה את בית-השיטה והיא בת שלוש-עשרה. בשנות חברותה בתנועה עוצבו השקפת עולמה וזיקתה העמוקה לקיבוץ ולארץ.

בסתיו 1937, לאחר שנתיים הדרכה בירושלים, הגיעה צפורה לבית-השיטה. צפורה השתלבה במהרה בעבודה ובחברה. עבדה בכרם ומילאה תפקידים והחלה לבנות עם בנימין את הקן המשפחתי. נולדו להם יפתח, יוחי ויונתן. תמיד רצתה צפורה גם בת והתנחמה בבנות “אלומה”, כתתה האהובה לימים. בשנים הקשות של הפילוג נשאה צפורה בעול כמזכירת בית-השיטה ולאחר מכן פנתה ללימודי ההוראה. במשך ארבעים שנה עסקה בחינוך מתוך אהבה ומסירות לילדים.

בשנת 1972 פקד את המשפחה האסון כאשר בנימין נספה בתאונת-דרכים ולאחר שנה וחצי נפל יוחי במלחמת יום הכיפורים ועמו עוד עשרה מבני בית-השיטה. האובדן והזעזוע היו גדולים, אך הזמן והכוחות הבלתי נדלים הביאו להתאוששות וצפורה השקיעה עצמה במשפחתה הקטנה שהתרחבה, בחבריה ובהוראה.

עופרי, נכדתה האהובה, בתו של יוחי, היתה נחמתה הגדולה, אך הגורל שוב היכה ובשנת 1985 נהרגה עופרי, עם שלושה מבני המשפחה בפיגוע בסיני.

שוב דממה צפורה, אך ידעה לשוב ולהתנחם במה שיש. עם המעבר של בית-הספר המקומי לבית-הספר האיזורי הפסיקה צפורה את עבודתה בהוראה והיא בת שבעים ושש! קשרים רבים נותרו לה עם תלמידיה עד ימיה האחרונים. לאחר שהפסיקה לעסוק בהוראה השקיעה עצמה בטיפוח הספרייה וחדר העיון על שם סבא מנחם פוזננסקי, אבי בנימין. צפורה חלתה ועברה ל”בית הפז”. עד אשר כלו כוחותיה.

צפורה נפטרה כשהיא בגיל שמונים ושמונה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך