שלומית הגלעדי
חברה

ה’ תשרי תרע”ח             כ”ז תשרי תשמ”ז      

21.9.1917                    30.10.1986

שלומית נולדה בפוריה, להוריה שמשון ושרה נחמני, שעלו ארצה ב-1914 מרוסיה הלבנה. אביה למד ברוסיה בחדר ובישיבה. אחרי כן התפקר, רכש השכלה רחבה והקים “חדר מתוקן”. בבואם ארצה התיישבו בגליל. אמה היתה חובשת ואחראית על ענייני הבריאות של כל הסביבה. בגלל מקצועותיהם נאלצו ההורים לנדוד למקומות שונים וכך עברו מפוריה לביתניה, לטבריה, לחצר-כנרת ולצפת. ב-1926 השתקעו בתל-אביב, שם גדלה שלומית יחד עם אחיה ואחותה. היא למדה בבית הספר “גאולה” ובסמינר המורים לווינסקי. הצטרפה ל”חוגים”, שהיו לאחר מכן ל”מחנות העולים”. כמדריכה בתנועה חיתה שנתיים בקומונה בחיפה.

ב-1938 הגיעה לקבוצת החוגים בבית-השיטה. כעבור כמה שנים נישאה ליאיר. ילדיהם ענת (בתו של יאיר מנישואים קודמים), רותם ואסף. שלומית עבדה תחילה בעבודות שונות. היתה מטפלת בגנים ופעוטונים. במשך חמש-עשרה שנה היתה מורה באולפן. לתלמידיה היתה ידידה ומדריכה. בתקופה זו יצאה לשנת השתלמות בסמינר “אורנים”. אחרי שעזבה את האולפן, עקב פציעתו של יאיר, עבדה במחסן הילדים ובשנים האחרונות – בספריית המורה. שלומית, ברוכת הכשרונות, היתה מעורה בחיי התרבות: פעילה בוועדת התרבות והכנת החגים, מופיעה במערכונים ובפזמונים, קריינית מעולה, יועצת לעורכי “שיטים”, כותבת פזמונים. בתקופת חייה האחרונה נדרדרה בריאותה. היא נגאלה מסבלה אחרי התקפי-לב.

בת שישים ותשע היתה במותה.

יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך