שמעון דגני – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

שמעון דגני
חבר

ה’ אלול תרס”ב כ”ה אדר ב’ תשנ”ז

5.9.1905 3.4.1997

שמעון קורנוואסר, לימים דגני, נולד בוארשה שבפולין. משפחתו חסידית אדוקה מאוד.

חינוכו היה מסורתי. הוא למד ב”חדר” ובתלמוד תורה. אביו חלם ששמעון יהיה רב בישראל.

שמעון נמשך אל הספרים. להכיר את העולם. הוא קרא ביידיש, פולנית וברוסית, ולא רצה להמשיך בלימודי הקודש.

חייטות, בה מצא פרנסתו, היתה הפשרה, לצד תיאטרון וקונצרטים.

ב-1933 נשא את אהובה ובהשפעת אביו הציוני, עלה לבד ארצה, כתייר בודד, כוונתו, להשתכר ולהעלות ארצה גם את אשתו.

הוא עבד בפרדסים והחליט לאחר זמן מה, ב-1935, להצטרף לחיי קיבוץ- לקבוצת החוגים.

למרות עבודתו לפרקי זמן קצרים בבניין, במחצבה, ובדיר, רוב שנותיו עסק כחייט.

אהובה אשתו הצטרפה לקבוצה אך כוחה לא עמד בקשיי החיים, והם עברו לפתח תקוה. שם נולדה בתם היחידה ברכה.

ב-1941, לאחר ששמעון מאוד רצה, הם שבו לבית השיטה.

אהובה היתה חולה ושמעון טיפל בברכה הקטנה באהבה רבה. לאחר זמן מה נפטרה אהובה ושמעון גידל את בתו והיה לה אב ואם.

שמעון היה איש תרבות וספר ואהבתו הגדולה המוסיקה. היה מראשוני חברי מקהלת בית השיטה ומאבני היסוד שלה. שמעון היה אדם מיוחד בנוף חברתנו. זקוף, גאה ואסתטי כל כך. מקפיד מאוד על סדר יומו, על עבודתו וסביבתו. צנוע בדרישותיו ובחייו. מברך כל הנקרא בדרכו, מעורה מאוד בחיינו ועם זאת סגור ומופנם.

מבית אביו הביא את היחס החם למסורת. כל השנים הדליק את נרות השבת בחדר האוכל ובירך את כולם בברכת “שבת שלום”. הוא שמור בזיכרוננו גם כמדליק את נרות חנוכה ושר בקולו הערב “הנרות הללו”…. שמעון זכה למשפחה רחבה ותומכת, בתו, חתנו, נכדיו וניניו מסבים סביב שולחנו. כולם אוהבים ומעריכים אותו.

שמעון זכה לאריכות ימים, עד לא מזמן נשא את משא שנותיו בזקיפות קומה, בעצמאות וברוח טובה.

בן 92 היה במותו.

יהי זכרו ברוך