שרה ויינשטיין
חברה

י”ב בטבת תר”ע                       ל’ בשבט תשנ”ט

24.12.1909                            16.2.1999

בשנת 1929 עלתה שרה ארצה והצטרפה לקבוצת “השדה”, שהקימה אח”כ את שדה נחום, ועבדה בחקלאות. הקבוצה התישבה בראשון לציון, ולשם הגיע יעקב וינשטיין שהיה חקלאי, לעזרת הקבוצה והכיר את שרה. בשנת 1932 עברה שרה לתל יוסף אל יעקב, הם נישאו ושרה עבדה בחקלאות גם בתל יוסף. יצאה בכוונה רבה לקורס מטפלות והחלה את עבודתה בטיפול בילדים. עבדה גם במחסן הבגדים בזמן שהמחסן עבר ממחסן א’ למחסן שבו בגד אישי לחבר. בשנת 1935 נולד אמישי וב-1944 נולדה שלומית. כשעלתה שרה יחידה לארץ נשארה כל משפחתה בפולין. היא הצליחה להעלות את אחותה הצעירה לארץ ע”י נישואים פיקטיביים. כל משפחתה נספתה בשואה.

ב-29.6.46 ב”שבת השחורה” נלקח יעקב עם בחורים רבים מתל יוסף לרפיח. תקופה זו בה הנשים נשארו לבדן לשאת בעול, היתה זכורה היטב לשרה כל ימיה.

ב-1952 עברה המשפחה לבית השיטה, בימי הפילוג בקבוץ המאוחד. שרה החלה לעבוד באקונומיה, העבירה מניסיונה בתל יוסף להעלאת רמת התזונה כאן. שרה עבדה בטיפול בכיתות בית הספר. שלוש שנים עבדה עם כיתת “יחדיו” והקדישה רבות לקליטת הילדים העולים. יום העבודה היה ארוך ללא גבול, עמדה לרשות הילדים. בשנים האחרונות עברה לעבודה יותר קלה במחסן בגדי הילדים. חמש שנים אחרונות חיתה שרה בבית הפ”ז וזכתה לטיפול מסור של משפחתה ושל צוות הבית. תמו ימי חייה.

בת 90 היתה במותה.

יהי זכרה ברוך.

שרה בת אברהם וגיטל מלבוט, נולדה בעיירה ויסוקי מזוביצק במחוז ביאלסטוק, פולין, אחת משישה ילדים. הסביבה כפרית, קתולית, היהודים התפרנסו ממסחר ומלאכה. שרה נאלצה בגלל אנטישמיות לעזוב את ביה”ס עם שאר התלמידים היהודים. בתקופה זו היתה מעורבת בפעילות תנועתית. יהודים רבים היגרו לארה”ב, לארגנטינה ואף לארץ ישראל עלו.

יהי זכרו ברוך