חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

יוסף שריג
מלחמת יום כיפור

 24.3.1944 – 10.10.1973

 נפל במלחמת יום הכיפורים

 {עיטור המופת}
יוסף, בן תקוה ונחום, מראשוני קיבוץ בית-השיטה, נולד ביום כ”ט באדר תש”ד (24.3.1944) בקיבוץ בית-השיטה וגדל שם. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון בקיבוץ. הוא היה תלמיד מצטיין והתעניין בשטחים רבים, אך הקדיש עניין מיוחד להיסטוריוזופיה. מטבעו היה נער סקרן וער מאוד לכל המתרחש סביבו. כן היה בעל תפיסה מהירה וכושר ביטוי תמציתי ובהיר. נער חברותי היה וכל רעיו אהבוהו; תמיד היה מקור שמחה לכל מי שהכירו ועם זאת היה נער מופנם ובודד. מילדות הצטיין בנפש עשירה, שהיו בה אופי תקיף ועדינות רבה. הוא גדל במשפחה חמה, שאהבה וריעות שררו בה והיה קשור מאוד להוריו ולאחיו. כישרונו הגדול בתחום המוסיקה נתגלה עוד בילדותו והוא למד לנגן על פסנתר, החל לכתוב פזמונים ומנגינות לחגים במשק ואף הופיע בשירה ובנגינה באירועים שונים.
גם בציור ניסה ידו. כבן משק היה חבר בחטיבת בני הקיבוץ ולאחר סיום לימודיו התיכוניים, כשהיה בן שבע-עשרה, יצא לשנת י”ג בתל-אביב ובמסגרת זו ערך את רבעון חטיבת בני הקיבוץ המאוחד “יחדיו”.
יוסף גויס לצה”ל בתחילת אוגוסט 1962 ולפי המסורת במשפחתו התנדב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס מפקדי טנקים, השלים קורס קצינים והשתלם בקורס קציני שריון ובקורס מפקדי פלוגות שריון. הוא היה חייל מעולה וסיים את הקורסים בהצטיינות. מפקדיו מאותה תקופה ציינוהו כמפקד בעל גישה רצינית לתפקידו ויעיל בעבודתו. גם בצבא היה הרוח החיה בכל פעילות חברתית, כתב פזמונים, ניגן ושר במסיבות של היחידה. בכל אשר הלך היה אהוב על חבריו ועל פקודיו.
בשנת 1965 השתחרר מהשירות הסדיר ושב למשק. זמן מה עבד בענף הפלחה ולמד בערבים ובשנת 1966 יצא ללמוד מוסיקה במכון “אורנים”. אחרי-כן השתלם בתזמור אצל המלחין נועם שריף.
כשפרצה מלחמת ששת הימים גויס והשתתף בקרבות בחזית הדרום, ולאחר המלחמה הוענקה לו דרגת סרן. בשנת 1968 סיים את לימודיו ומאז חילק את זמנו בין עבודה במשק לבין פעילות מוסיקלית עניפה ופורייה. הוא לימד מוסיקה בבית-הספר של הקיבוץ ובאולפנים למוסיקה בעין-חרוד ובבית-שאן, ניצח על מקהלת המשק ועל תזמורת הריקודים של בית-השיטה והשתתף במקהלת הקיבוץ המאוחד. באותו זמן כתב שירים, הלחין יצירות רבות וגם כתב מסות פילוסופיות.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס יוסף ונשלח עם יחידתו לרמת הגולן. הוא לחם כמפקד מחלקת טנקים שהדפה את כוחות הסורים ברמת-הגולן, באזור חושניה.
 ביום י”ד בתשרי תשל”ד (10.10.1973) נפל בקרב והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ בית-השיטה. השאיר אחריו את בנו אסף ואת נורית ובנם פלג שריג , הורים, שלושה אחים ואחות.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו “עיטור המופת” על גבורתו בקרב. בתעודת העיטור נאמר: “לאות ולעדות כי רב-סרן שריג יוסף גילה אומץ-לב הראוי לשמש מופת. והרי תיאור המעשה: עם פרוץ הקרבות שימש רס”ן יוסף שריג ז”ל כמפקד פלוגת טנקים, שנלחמה ברמת-הגולן. ב8– באוקטובר 1973, בהובילו את הכוח לעבר קוניטרה, נתקל במארב סורי. למרות שנפגעו מפקדים מכוחותינו וטנקים ניזוקו הצליח רס”ן יוסף שריג ז”ל להדוף את האויב בקור רוח. מאוחר יותר נתקלה פלוגתו בירי טילים מכיוון תל-סקי. רס”ן יוסף שריג הכווין את הטנקים לעמדות נמוכות והצליח להשמיד חלק מנושאי הטילים.
ב-10 באוקטובר 1973 הוביל את הגדוד לכיבוש מוצב, שהוחזק על-ידי עשרות טנקי אויב והצליח במשימתו. הוא נהרג למרגלות המוצב, ממארב סורי, ביום רביעי בצהריים, בשעה האחרונה של הדיפת הסורים. בכל פעולותיו גילה אומץ-לב, קור-רוח, כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת”.
בעזבונו של יוסף יש שירים רבים, שחלק מהם הוצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בספר בשם “עשרים שירים”. ספר תווים מעזבונו יצא לאור בשם “שירת יוסף” ובו 31 יצירות למקהלה, ליחיד ולכלים שונים; תקליט בשם “אחי חזר מן השדה” יצא בהוצאת “הד ארצי” ו”רשות השידור;” בחוברת שהוציא קיבוץ בית השיטה לזכר בניו שנפלו במלחמה, כלולים דברים על דמותו ואחדים משיריו; בעלון “הקיבוץ” נתפרסמה רשימה על דרכו האמנותית ואחדים משיריו, שירים רבים תורגמו לשפות שונות. המלחינים שלמה יפה מבית-אלפא ויהודה אנגל ממעגן-מיכאל חיברו יצירות מוסיקליות על יסוד שירי יוסף.
קישור למידע נוסף על יוסף שריג 

     אזכרת משפחת שריג ברמת הגולן (אוקטובר2018)

בערב זה אנו מציינים 45 שנה לנפילת  יוסף במלחמת יום הכיפורים

חיי יוסף

בבית השיטה אל מול הגלבוע , ביום אביב נפלא 24 מרץ 1944 בשעה 2 לפנות בוקר נולד יוסף.

במועד זה שנים קודם לכן נפטר סבא יוסף זליגר אבי סבתא תקוה ועל שמו נקרא יוסף.באותם ימים טרם מלחמת העצמאות סבא נחוםלא נמצא בבית הוא כבר עוסק בהקמת הכוחות היהודים הלוחמים בארץ ישראל.

מלחמת העצמאות להקמת מדינת ישראל

סבא נחום במלחמה בנגב ,סבתא תקווה לומדת הוראה בסמינר הקיבוצים בתל אביב, בעקבות זאת מחליטה המשפחה לעבור לגור בתל אביב,על מנת להיות קרובים להורים תקוה ונחום.

משבר גדול ,  עוזבים את הקיבוץ את בתי הילדים ואת החברים.

בפברואר 1948 , עולים על המשאית עם הציוד והרהיטים עוברים לרחוב דיזנגוף 213 בתל אביב.

רן בן 11 ,רות בת 6 ,יוסף בן 3.

רן נכנס לכיתה ו’ ב”בית חינוך צפון” ,רות עולה לכיתה א’ ויוסף נכנס ל “מעון לילדי אימהות עובדות”.

הגדולים התרגלו, אבל יוסף לא אכל לא שיחק וכמעט לא דיבר.פעם אחת ברח מהמעון ולמזל כולם רות שהיתה חולה ונשארה בבית ראתה אותו דרך החלון ויצאה להחזיר אותו הביתה.

את הכרזת עצמאות מדינת ישראל עברה המשפחה בתל אביב כמו גם את ההפצצה האוירית של מטוסים מצריים על תל אביב המחסה היה בחדר המדרגות.

במהלך המלחמה כאשר כוחות הצבא המצרי החלו להתקרב לכוון תל אביב, החליטה סבתא תקוה שיותר בטוח להחזיר את הילדים לבית השיטה וכך חזרו כל אחד לכיתתו ויוסף חזר לגן הילדים המוכר והאהוב.

בבית השיטה

יוסף אהב מאד את השיטוטים החופשיים משחקי המיים עם צינור ובעלי החיים בעיקר את הסוסים.

בגיל 8 קרא ספרים אהב מאד את נפוליאון וגם צייר אותו ,החלה אהבתו למוסיקה ואף החל לנגן על פסנתר.

רות היא שליוותה את יוסף אל “חדר הפסנתר” הצריף בקצה הקיבוץ ,גם בערבי החורף הגשומים הלכה איתו בנאמנות.

אלמלא עזרתה של רות לא היה יוסף מנגן בפסנתר.

כשהיה בכיתה ה’ החלה אופנת הרכיבה על אילים  ,הבנים היו עוזרים ברעיית עדרי הצאן ורוכבים על האילים.יוסף אהב אייל אחד במיוחד ,בעודו רוכב על האייל התרומם זה על רגליו האחוריות והחל בדהרה מטורפת ,יוסף התעופף באויר ונתלה בחולצה על הסדרייה שיח הדומים ,חבריו הורידו אותו וכשהוא חבול ופצוע חזר הביתה.

כאשר היה יוסף בכיתה ז’ סבא נחום שכבר חזר לבית השיטה הקים את ענף הבקר לבשר,יוסף שאהב מאד את השהייה בחיק הטבע הצטרף  כעובד בבקר. כל יום משעות הצהריים לאחר הלימודים הוא קיבל לרשותו סוס לבן והצטרף לעובדים עם עדר הבקר.

בתקופה זו היה מאושר ונינוח החל מצייר וכותב שירים ומאמרים בנושאים שונים, על הטבע על הגלבוע ועל תולדות העולם “מעגל ,קו,משיק” הוא התעניין במחזוריות החיים והטבע.

בהמשך ליום הלימודים הרגיל  למד אחר הצהריים מוסיקה באולפן למוסיקה בעין חרוד,והחל כותב ל”פרחי שיטים” העיתון של חברת הילדים בבית השיטה.

בכיתות יא’, יב’ מחנך הכיתה של יוסף כיתת “תומר” היה בנימין גלעד ז”ל וכך כתב  לסבתא תקוה “יוסף הוא מתנה למורה! לא היה לי תלמיד כמותו.”יוסף עשה שנת שירות כעורך בעיתון “יחדיו” רבעון חטיבת בני הקיבוץ המאוחד והתגייס לצבא  באוגוסט 1963.

התנדב לשרות בחיל השריון, עבר את הקורסים השונים והפך לקצין שריון ובהמשך למ”פ. גם בצבא היה מעורב בפעילויות חברתיות כתיבת פזמונים ,נגינה ושירה במסיבות היחידה.

בתחילת שנות ה-60 רן מקים משפחה ,רות מקימה משפחה ויוסף ורן  כותבים יחד מילים מנגינות ופזמונים לחגים וארועים בבית השיטה.

ב1965 לאחר השחרור מצה”ל לכבוד בר המצווה של צחקי נכתב הפזמון של משפחת שריג.

בשנים אלה עבד בפלחה ובהמשך החל לימודי  מוסיקה והלחנה בסמינר אורנים והשתלם בתזמור אצל נועם שריף.

במלחמת ששת הימים גוייס ושרת בחזית הדרום.

לאחר מלחמת 6 הימים מתחתן עם שרה רגב מגבעת ברנר ונולד בנם אסף. המשפחה עוברת לגבעת ברנר  לאחר כשנתיים  הם נפרדים ויוסף חוזר לבית השיטה .

בהמשך שותף יוסף להקמת תזמורת בית השיטה ,מנגן ,מלחין ומעבד מוסיקלי לחגים בבית השיטה עבד עם מקהלות ועיבד מוסיקה לחג היובל לעמק חרוד ,עבד עם הגבעטרון ,הלחין ועיבד מוסיקה לחג המשק במעוז חיים.

בשנת 1970 נישא לנורית ונולד בנם פלג.

בחודש יוני 1973 נחוג בר המצווה של כיתת “שיבולים” ,שלנו מיכל ועמית,

יוסף היה המנהל המוסיקלי הלחין שירים ופזמונים והיה שותף להקמת והצלחת הערב.

לכבוד ערב זה הלחין את שיר “אנשי העליה השנייה” שכתב נתן אלתרמן.

יהי זכרו ברוך

backtotop