תר”ן                                                       ט’ בחשון     תשל”ח

1890                                                     21.10.1977

הניה, אמה של בת-ציון, נולדה בכפר קטן באוקראינה, למשפחת איכרים אמידה. למדה  אצל מורים פרטיים, ולאחד מהם נישאה.

ביתם היה בית תרבותי וציוני, פתוח לכל, מכניס אורחים ורב חמימות. בעול הפרנסה – במשק החקלאי הקטן, נשאה בעיקר הניה,

בעלת תבונת חיים היתה, לב רגיש וחם. תכונות אלה  עמדו לה בימי הרג היהודים בתקופת השואה.

בניה עזרו לה ולשתי בנותיה להחזיק מעמד בנדודיהן ביערות ולהישאר בחיים. בעלה ושתיים מבנותיה ניספו. 

אחרי שבעה מדורי גהינום, הגיעו לארץ ב-1947 ממחנות שארית הפליטה.

הניה, שידעה עברית, נקלטה מהר בבית-השיטה והבינה היטב את חיי הקיבוץ. היא אהבה אנשים וכולם היו ידידיה.

אישה עמלה וחרוצה היתה כל ימיה, וגם כאן נתנה חלקה בעבודה במחסן הילדים. הירבתה לקרוא,

ערה למתרחש – הגיבה בחכמת חיים רבה.

שנותיה האחרונות היו רבות סבל ומכאובים.

נפטרה בחוליה. בת שמונים ושמונה.

יהי זכרה ברוך.