ו’ בסיוון תרס”ח                                                              ט’ בתשרי תשנ”ד

5.6.1908                                                                     24.9.1993

 

מלווינה – אחותו של דן ישראלי ז”ל,  נולדה בלבוב, פולין (אז למברג), להוריה ישראל ובטי ולה שני אחים הצעירים ממנה. המשפחה היתה מתבוללת למדי וחיתה ברווחה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, גוייס האב לצבא האוסטרו-הונגרי, וזמן רב אבד הקשר איתו. האם נסעה עם שלושת הילדים לווינה, ואכן הצליחו לחדש את הקשר עם האב, אולם כל רכושם אבד. המצב הכלכלי בווינה היה קשה בתום המלחמה. הילדים נאלצו לעזור לפרנסת המשפחה. שלושתם היו חברים באגודת הספורט “מכבי”. במלחמת העולם השנייה, נמלטה מלווינה לאנגליה. היא עבדה בחיל-נשים ועזרה בבתי חולים.

 אחרי המלחמה עבדה כמזכירה בכירה ומנהלת חשבונות בבית חרושת לזכוכית. מלווינה התאלמנה זמן קצר אחרי נישואיה. גם נישואיה השניים לא עלו יפה וכך רוב שנותיה חיתה לבדה. היתה אישה עצמאית, חברותית, וחייה היו טובים ומסודרים. כאשר פרשה לגימלאות, החליטה לעלות לארץ ולהצטרף אל משפחת אחיה. מיד אחרי בואה חלה דן, וכעבור מספר חודשים נפטר. זאת היתה מכה למלווינה. לא היה לה קל להיקלט בחברה הזרה לה כל-כך, אולם במשך הזמן יצרה לה חוג קטן של דוברי גרמנית ואנגלית. היא עבדה במחסן ובבית המלאכה של מאירה.

משפחתו המסועפת של דן אימצה אותה ובעיקר הבנות טיפלו בה במסירות. מלווינה היתה להן דודה אהובה והעניקה להן מחומה. אי-ידיעת השפה העברית מנעה ממלווינה לחיות את חיי החברה. היא האירה פניה לסובבים אותה והשתדלה ליצור קשר איתם. בשנים האחרונות חלתה ואת שנותיה האחרונות בילתה בבית הפז.

מלווינה נפטרה והיא בת שמונים וחמש שנים.