24.5.1924           23.06.2017

הורה
פאני בתם של בלה ויחזקאל בוקס, נולדה ב- 24.5.1924 בפאריז. עד היותה בת 15 התנהלו חייה, כחייהם של כל הילדים הצרפתיים. למשפחה נולד בן נוסף כשהיתה בת 5.
כשהיתה בת 15 פרצה מלחמת העולם השניה והמשפחה ברחה מפאריז לאזור הלואר. גם של לא הרגישו בטוחים והלכו מרחק של כ 300 ק”מ רגלית עד למבואות הגבול השווצרי. משלא מצאו שלווה המשיכו לנדוד ושהו במחשה של “מלוכסני עיניים” בליאון. הקרדינאל של ליאון קיבל רשות לטפל בילדים במחנה ובאחד הלילות אספו את כל הילדים, בהם פאני ואחיה, ובעזרת הצופים הצרפתיים הבריחו אותם החוצה מן המחנה, והם הובךו למרתף בו שהו כשבועיים. בשלב זה הופרדה פאני מאחיה ולמעשה ניתק כל קשר ביניהם והוא ילד בן 11. לאחר כשבועיים הובאה למשפחת איכרים שהיתה מוכנה להחביא אותה תמורת עבודה בחווה. כשהנאצים הגיעו גם לאזור זה וחיפשו יהודים מתחבאים ברחה מהחווה וביקשה את עזרת הכומר בכפר, שהיפנה אותה למנזר, שהיה בעברו סנטוריום לחולי שחפת ולכן הנאצים הדירו רגליהם ממנו. במנזר זה עסקה בעבודות שונות תמורת מזון ומקום לינה ושם שהתה עד לסיומה של המלחמה.
עם סיום המלחמה חזרה לפאריז, וכשעמדה מול לוח ועליו שמות החוזרים לעיר, בנסיון לגלות מישהו ממשפחתה, פגשה באקראי גם את אחיה ממנו נפרדה לתמיד בארץ, כשנפל כחייל מח”ל באחד ממבצעי הפעולה בלטרון.

בשנת 1949 עלתה פאני לישראל יחד עם זהבה , שנולדה מיחסי אהבה עם פליט שואה כמוה והופנתה ע”י הסוכנות לקיבוץ מעלה החמישה. במעלה החמישה הכירה את אברהם בונה נישאה לו והקימה איתו משפחה. למשפחה זו נוספו משה, רוני ובלהה. החיים במעלה החמישה לא הטיבו איתה ובלחצה עזבו למושב פדויים שבנגב, שם שימש אברהם כמדריך חקלאי לעולי מרבד הקסמים. בפדויים שהו שנתיים ואז שמעו על קהמת מושב חדש בחבל לכיש סגולה שמו, והיו בין 7 המשפחות הראשונות שהקימו את המושב. אחרי 8 שנים במושב נפצע אברהם פציעה לא פשוטה ברגלו, השיקום היה ארוך, המשק התמוטט והם עזבו ועברו לאשדוד.

בשנת 1977 הצטרפו לבית השיטה במעמד של הורי חברה. כאן מצאה פאני בית, וגם כשזהבה ומאיר עזבו את בית השיטה נאבקה כדי להשאר ולסיים כאן את חייה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך