חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

 

יצחק ישראלי -סטרול

 15.7.1930             30.12.2018

 

יצחק(סטרול) ישראלי

יצחק נולד ב-1930 בעיר הרומנית יאסי למשפחת ישראול- שרול ומכאן זכה לכינויו סטרול. האב החזיק בית מלאכה לתפירה . בהיותו בן 7 נפטרה אמו ואחותה גידלה את ילדי המשפחה יחד עם אביו.

עם פרוץ מלחמת העולם הרימה האנטישמיות ראש וביאסי בת כמאה אלף התושבים, עיר שמחצית מתושביה היו יהודים, הוחרמו עסקי היהודים ובכלל זה גם בית המלאכה של המשפחה.  במאי 1941 רוכזו כל יהודי העיר, 14.000 נרצחו והשאר שולחו למחנות ריכוז. משפחתו של סטרול שרדה בעיר כל שנות המלחמה בזכות היותו של האב מעוטר אותות מתקופת שירותו הצבאי בימי מלחמת העולם הראשונה, ובזכות דאגתו של ידיד , קצין משטרה רומני.

ב-1946 הגיעו סטרול ואחיו עם משלחת תנועות נוער חלוציות לבוקרשט ומשם הפליגו בספינת המעפילים “מקס נורדאו” לחוף הארץ. ממחנה עתלית נשלח סטרול לקיבוץ עין-חרוד. למחרת החלטת האו”ם ב-29 בנובמבר התגייס סטרול לפלמ”ח ועם חטיבת הראל עבר את כל קרבותיה.

בשנת 1949, עם השחרור נשלח סטרול להקמת קיבוץ בית-גוברין  ובו שימש מרכז משק. שם פגש בכרמלה גוריון בת קיבוץ בית השיטה. השניים נישאו ובבית-גוברין נולד להם בכורם אלון.

ב-1961 עברה משפחת ישראלי לבית-השיטה וכאן נולדו אלה ודליה. סטרול מצא את מקומו בענף הפלחה ובהמשך מילא תפקיד כסדרן עבודה ואחראי רכב.

ב-1971 יצאה המשפחה בשליחות הסוכנות לצרפת להכנת נוער יהודי לעלייה לישראל. עם שובם ארצה הצטרף סטרול לצוות המוסך ובהמשך עבד 30 שנה במחלקת הגומי של מפעל חרושת-מתכת עד פרישתו לגימלאות והוא בן 75.

ב-1975, עם פרידתו מכרמלה, קשר סטרול את חייו עם תמר, חברת קיבוץ עמיר, שהצטרפה לבית-השיטה עם ילדיה לאה, שרון ועפרה. כאן נולד להם בן הזקונים אסף.

ב-2013 נפטרה תמר במחלתה וסטרול התקשה להתמודד עם אובדנו , שוקע לעולמו הפנימי.

איש מאמין בחיי שיתוף היה סטרול,  נעים הליכות , חרוץ, תאב דעת ומסור למשפחתו, שהתרחבה  ועם השנים נולדו 15 נכדיו ושתי נינותיו.

בן 88 היה במותו. יהי זכרו ברוך.

הספד שנכתב על ידי אסף ישראלי בנו של יצחק ביום ההלוויה 30.12.2018

אבא שלי… אבא שלנו

סבא איציק בפי נכדייך.

יצחק ישראלי שמך הרשמי.

“סטרול” כפי שרוב חברי הקיבוץ הכירו אותך,

שבעצם זה שם משפחתך המקורי מרומניה.

ולי רק אבא!

אבא קשה לי לכתוב עלייך בזמן עבר, כי אתה עדיין נוכח ומשמעותי בחיי

אבל לצערי ולצער כולנו , ביום חמישי בערב הלב והגוף שלך החליט שדי…

ובעניין של כמה שניות חייך הארוכים נפסקו.

לא הספקתי להיות לידך בשניות ובימים האחרונים

ובעצם אולי כך רצית, לא להטריח את אף אחד מילדייך ובני משפחתך.

רק אינה האישה המסורה שטיפלה בך בשש השנים האחרונות הייתה

לידך ברגעייך האחרונים.

ואני הספקתי רק להגיע אלייך בלילה קר וגשום, להיפרד ממך ולתת לך נשיקה, לומר לך תודה!!

תודה על הכול, ועל היותך אבא.

היינו שם לרגעים אחרונים עם עפרה, עופר ואינה, אנשי משטרה ואנשים קרובים מהקיבוץ..

ליוויתי אותך ביציאתך האחרונה מהבית שלך בקיבוץ, אותו כל כך אהבת וחיית בו כל חייך בקיבוץ בית השיטה.

יצאנו יחד מהבית ואתה הלכת מבלי לשוב יותר לעולם..

כמה עצוב..

והשארת אותנו כאן לבד.

 

לפחות חלום אחרון שלך -לנסוע לרומניה , ארץ הולדתך, בפעם האחרונה ולהראות לנטע אשתי את העיר יאסי וקבר האחים שחלק ממשפחת סבה היה שם. – הגשמנו לך.

למרות קושי פיזי עשית את הביקור וכמעט הצלחת להגיע לקבר אמך שהיה במקום לא נגיש למעבר….

אבא  אני תמיד אזכור אותך כאבא רגוע ושקול. אחראי עם ידע בהרבה תחומים , איש אשר ידע להסתדר בכל העולם.

אבא עם ידיים טובות שידע לתקן כל דבר בבית, להרכיב דברים ומומחה בהעברת דירות של כל ילדייך…

 

 אבא היית בחייך הבוגרים איש עבודה וחקלאי ואיש תעשיה.

תמיד אמרת “העבודה היא חיינו” ואת שיר העבודה היית שר לי כשיר ערש  כל לילה בהשכבה בחדרי הילדים בקיבוץ- שיר שאני זוכר עד היום.

שיר שפזמונו מבטא את מה שעשית: פטיש (תעשייה ) ומחרשה (חקלאות)

 

” שיר שיר עלה נא

בפטישים נגן נגנה

במחרשות רננה

השיר לא תם הוא רק מתחיל”

וגם אתה אבא לא נגמרת בחיינו רק מתחיל להיות איתנו בדרך אחרת..

אבא אתה אף פעם לא התלוננת ולא ביקשת דבר לעצמך.

וחשבת תמיד על האחרים במשפחה.

גם בשנים האחרונות כשהגוף נחלש והבריאות התרופפה

אף פעם לא קיטרת ותמיד אמרת : “אצלי הכול בסדר”

אבא אהבתי אותך ואוהב אותך תמיד

נוח על משכבך בשלום..

וד”ש לאמא

חזרתם להיות אחד ליד השנייה.

בנך הקטן

אסף

 

backtotop