נעמי קייזר

   נעמי נולדה בחורף 1948 בקבוצת כנרת להוריה יהודית ויצחק זיכרמן, אחות לאיתן ולמשה.

את שנות בית-הספר עשתה בבית-ירח תוך שהיא מתגלה כספורטאית מחוננת . מגיל 17 ועד 25 נמנתה על נבחרת האתלטיקה של ישראל תחת ידו של עמיצור שפירא, אצנית כתף אל כתף עם אסתר שחמורוב.

נעמי אהבה לצייר ולשיר. את אהבת המוסיקה והשירה ספגה מנעמי שמר מורתה בכנרת. ניחנה ברגישות ליופי , ביתה מלא פרחים ולבושה מוקפד.

את שירותה הצבאי עשתה בנח”ל.

בבגרותה השתלמה כמטפלת לאומנה ונקשרה לטיפול בגיל הרך.

ב- 1971 עברה עם גיורא קייזר, אותו פגשה בנופש בנתניה,  לבנות את ביתם בבית-השיטה וכאן נולדו להם ילדיהם יעל, אמיר, אורי, איילת, אורלי והילה, להם הייתה נעמי אם מחבקת ואוהבת.

התמסרותו של גיורא ותמיכתם של ילדיה היו לנעמי לעוגן בשנים האחרונות עת הלכה ונחלשה. פטירתו הפתאומית של גיורא הותירה בה כאב כבד וגעגוע גדול.

נעמי השאירה אחריה ששה נכדים.

בת 70 הייתה במותה.   יהי זכרה ברוך.

אמא

מאז שאורי סיפר לי אתמול בערב שנפטרת קשה לי כל כך. הדמעות לא מפסיקות לנזול. קשה לי כל כך אמא אני רוצה כל כך שתחזרי. רוצה עוד חיבוק אחד ממך. עוד נשיקה עוד טלפון עוד כוחות ממך גיבורה שלי.

אני רוצה לספר לכם מי היתה אמא שלי. אמא שלי היא בת קיבוץ כנרת גאה כל כך בעברה כמו בהווה שלה ומשפחתה. מגיל 17 ע גיל 25 היא היתה ספורטאית בנבחרת ישראל עם אסתר רוט שחמורוב וחנה שזיפי המעולות כמוהה. היא היתה אצנית למרחקים קצרים. ספריטית היתה אומרת לי. זכתה באליפויות רבות במדליות רבות והיתה שופטת במכביות רבות. מאמנה עמיצור שפירא נרצח בטבח הספורטאים במינכן. אמא ירשתי ממך את האהבה לספורט והריצות. קיבלתי ממך את הרגליים הטובות לריצה. זה עבר בגנים. התברכתי.

אחרי הצבא טיילה במקסיקו אצל אחות של אמא שלה ולמדה באומנה בנווה שאנן מטפלת בילדים. התמחתה בתינוקיה ברמבם.

אמא שלי הכירה את אבא שלי בסוף שבוע בבית מלון בנתניה- כנס פנויים פנויות של התנועה הקיבוצית ומאז נקשרו חייהם יחד באהבה אין סופית ומעוררת השראה… עזבה את כנרת שכה אהבה ועברה לבית השיטה בעקבות אבא ויחד אמא הבאתם אותנו לעולם. את ששת ילדייך שהיו תמיד מקור גאוותך וכל עולמך.

גידלת אותנו יחד עם אבא בכל כך הרבה אהבה ומסירות. אני כל כך מודה לך על הכל אמא. את אוהבת כל כך את השיר שתלתם ניגונים בי אמי ואבי. ושתלת בי כל כך הרבה אהבת אדם שמחה אושר חיים נטעת בי כל כך הרבה כוחות.. היום אני כבר אמא לשני ילדים עומר והראלי. נשואה באושר לליאור. עומר הקטן שזכית להכיר אותו. שמחת כל כך בברית. היה יום גשום וסוער והיה לך קשה לצאת אני בטוחה. ההליכה כבר היתה כל כך קשה לך. לא וויתרת אמא. כהרגלך נלחמת כל כך ובאת ושמחת כל כך. זה היה לך הכי חשוב בעולם. הראלי אתמול היה בן 3. הלכת ממני ביום הולדת שלו. כל כך אהבת אותו והוא כל כך אוהב אותך אמא. אני כל יום מנשקת את התמונה של אבא ומעכשיו אנשק גם אותך כל יום כי לא אוכל יותר לנשקך בביתך. כבר לא נוכל לבקרכך בשבתות בית, אך נגיע לפה אמא. בחודש שעבר התכנסנו כל המשפחה האחים וכל הנכדים לחגוג לך יום הולדת 70. להשכיח לך את העצב הנורא שאבא נפטר לפני שנתים ביום ההולדת שלך ולשמח אותך. כל כך שמחת ונהנת. דיברנו אחכ בערב ושמעתי כמה את שמחה.

ליאור בעלי אמר לי היום- כאילו נפרדתם ממנה. עוד חיבוק ועוד תמונה ועוד נשיקה. כמה חבל לי שאתמול נישקתי אותך בפנים פיזית בפעם האחרונה.

אמא אני שוב רוצה להגיד לך תודה על הכל. אני אוהבת אותך כל כך. כל מה שאני זה את ואבא. הכל בזכותך.. בזכותכם. הילדות בביהס עם הילדים היתה לי כל כך קשה מכיתה א עד יב ואת הרעפת עלי כל יום אהבה בלי סוף בזכותך שרדתי ימים שהיו גיהנום. עזרת לי לנצח את זה. אורליקי שלי קראת לי. בזכות הכוחות שנתת בי, אהבת החיים השמחה האין סופית, לא לוותר כשקשה והכל לסיים הכי טוב שאפשר- כל זה לימדת אותי וזה נטמע בי כל כך טוב. הכל סיימתי בהצטיינות או הצטיינות יתרה והכל זה בזכותך ובזכות אבא. וכשהיה לך קשה וקשה כל כך ולא וויתרת ורצית שלנו יהיה הכי טוב שאפשר אז היה השיעור הכי טוב- קשה לך אורלי? לא נורא לאבא ולאמא קשה יותר לפעמים או היה להם קשה יותר. תתגברי תמשיכי הלאה בגאווה ובאמונה שאת יכולה. כמה כוחות יש בי ממך. את היית האמא הכי נהדרת שיש בעולם. הכי מסורה הכי אוהבת הכי חמה שיש. דאגת לי, לנו כל כך. לביאה שלי אלופה שלי  אני גאה בך כל כך.

אהבת את אבא כל כך והוא אותך. שהוא הלך משהו בך כמו כולנו הלך יחד איתו. אך יחד עם זה לא וויתרת כתמיד והמשכת לשמוח והמשכת בשגרת יומך. והלכת למרכז יום ובית הפז שאהבה כל כך. אהבת כל כך לשיר שם וגם זה ירשתי ממך- האהבה לשיר. אהבת להגיע כל יום שלישי למרכז יום – דורות בגלבוע בגן נר. אהבת את הפעילות והאנשים והצוות שכל כך אהב אותך והאנשים. היית חוזרת כמו מלכה כל יום ג, כמו שמגיע לך.

תושרה, אני רוצה להודות לך שוב מעומק לבי שטיפלת באמא שלי כל כך יפה ובכל כך מסירות בשנים האחרונות. את תמיד תהי חלק מהמשפחה. את מדהימה.

אמא נוחי לך בשלום על משכבך. עכשיו את שוב עם אבא. את יכולה לנוח לך בעולם שכולו טוב. אני מבטיחה לך שאשמור על עצמי ועל משפחתי הקטנה. על אחי ואחיותי ותמיד נשמור על היחד שלנו. הילה לא תהיה לבד אני מבטיחה לך. כשנאסוף את עצמנו והדמעות לאט לאט יפסקו גם נחזור לחייך ולשמוח ותמיד בראש מורם ובגאווה. נמשיך בכאב רב אך גם בגוואה רבה שאת היית אמנו.

אמא אני אוהבת אותך כל כך תמיד אתגעגע אליך ותמיד תיהי איתי בליבי ביום יום ובזכרוני.

בתך אורלי