24.5.1942                                                                   14.12.2020

חנה נולדה ב – 24 במאי 1942 בכפר גלעדי להוריה  פרידה ואברשה לביא. לאחיה הבכור אריק ולחגי ולתורה הצעירים ממנה. את ילדותה ונעוריה עשתה חנה בכפר גלעדי, פעילה ומעורבת בחברת הילדים. אהבתה וזיקתה לנוף הולדתה ליוותה אותה כל ימיה.   

את השירות הצבאי עשתה כמ”כית בנח”ל, במחנה שמונים, שם פגשה ביחזקאל דורי. עמו עברה לבית-השיטה שהיתה לביתה. כאן נישאו ונולדו להם ארבעת ילדיהם: ענת, נוגה, טל וזוהר.  

לימים נפרדו השניים תוך שנשמרה הרעות המשפחתית.

  החינוך וההוראה היו מרכז עולמה לאורך השנים. לאחר לימודי גננות והוראה ב”אורנים” עבדה שנים כמחנכת בבית-הספר המקומי. בין השאר לימדה גם בבית-הספר המשותף בעין-חרוד ובאולפן לעברית. כאשר יצאה המשפחה במחצית שנות השמונים לשליחות לוושינגטון ולרוקוויל במרילנד שבארצות-הברית עסקה שם בהוראת עברית.

  עם סגירת בית-הספר המקומי בראשית שנות התשעים נטלה חנה את האחריות להחזקת ספריית המורה וחדר העיון ולטיפוח המוסד החשוב הזה וראתה בכך מוקד ושליחות עבורה. כמו בכל שעשתה קרנה חנה אופטימיות ואמפטיה לסובביה.

  עם דינה ארם ליוותה לאורך שנים את משפחות הנפטרים תוך אחריות לתכני הלוויות. 

 גם כשהתבגרה ונחלשה היה עולמה של חנה עשיר בפעילויות. כך בחוגי לימוד ב”דורות בגלבוע”, וכך בסיורי ארכיאולוגיה ואמנות.

 לעשרת נכדיה היתה היא סבתא מחבקת ומפעילה, בטיול, במשחק, בבישול וביצירה.

 בשנתיים האחרונות לחייה זכתה לטיפול מסור בבית הפז.

 יהי זכרה ברוך. בת 78 היתה במותה.