9.8.1941               12.9.2021

  ניסן נולד בסתיו 1941 בלוס אנג’לס תחת השם נורמן, בן בכור לדויד ולג’ניבה, אח לסטיב. הייתה זו משפחה אמידה בזכות מפעל שהקים האב. נורמן סיים לימודי תואר בהיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת ברקלי. 

  כבר מנעוריו הייתה בו עין ביקורתית באשר לקפיטליזם האמריקאי, ובשנות השישים, היפי צעיר, הצטרף לתנועות המחאה של השחורים ושל המתנגדים למלחמת וייטנאם. בחיפוש אחר דרך חיים שיתופית ושוויונית קטע את לימודיו לדוקטורט והגיע לישראל. 

  לאחר אולפן אקדמי בבאר-שבע הגיע כמתנדב לקיבוץ איילות. שם במקום קטן ונידח זה עבד בענף התמרים. התנסותו בחיי קיבוץ הובילה אותו להחלטה שלא לשוב לארצות-הברית.

   ב”שידוכה” של מיכל, אחותה של דורית צמרת, פגש נורמן, עתה כבר ניסן, את דורית ועמה שתי בנותיה, רותם וחמוטל, והצטרף לבית-השיטה. שם נולדו לשניים ילדיהם יואב ונועה.

  ניסן התמיד בעבודת כפיים ,כך בפרדס, בפלחה, ושנים רבות בחרושת-מתכת, נאמן לעולם הערכים בו דבק ולעקרונות הקיבוץ השיתופי. את תהליכי השינוי וההפרטה בקיבוץ, בהם ראה כניעה למציאות הקפיטליסטית, לא יכול היה ניסן לקבל. כך פרש לביתו ומצא את עיסוקו במחשבים , במוזיקה, בספרים ובלימודי ערבית. איש רב כישרונות ותאב דעת. בצד אלה הוסיף רכיבה על אופניים. בד בבד התנדב להסעות של חולים פלסטינים מן המחסומים לבית-החולים רמב”ם. 

    אך יותר מכל הייתה זו משפחתו שמילאה את עולמו. בהומור  ובאהבה גדולה ליווה וכיבד את בחירתם של ילדיו בדרכם שלהם.  

   ניסן שמר על קשר עם הוריו ואחיו כל ימיהם, ואף העביר את אביו במחלתו להיות עמו בבית-השיטה.

  כאשר דומה היה כי התאושש מעט מקשיי הבריאות מהם סבל יותר ויותר שבר את הירך ולאחר ניתוח מצא את מותו.

  בן 80 היה במותו

יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך