27.11.1936             27.1.2022

  רן נולד בבית-השיטה בי”ג כסלו, 1936, להוריו תקווה ונחום שריג,ממיסדי הקיבוץ, אח בכור לרות, יוסף, אייל ויצחק(צחקי). עם  כתת “אורן”, המחזור השני של הילדים הבכורים של הקבוצה, עשה את שנות ילדותו ונעוריו. שני העשורים הללו היו גם שנים של בניית הקיבוץ תוך עיבוד האדמות , עימות עם השכנים הערבים בימי המרד הערבי, ימי המלחמה העולמית, הכשרת הפלמ”ח בקיבוץ, השבת השחורה והקרב בגלבוע לעת מלחמת העצמאות. אירועים אלה טבעו חותמם ברן ובחבריו כשהוא בולט במנהיגותו. בשנות הנעורים המאוחרות היה רן חבר ב”נבחרת” הנערים שהתקבצה בדיר הכבשים.

  ב-1953 התגייס לשירות הצבאי והשתתף כלוחם בחטיבת גולני במבצע קדש. בתום המלחמה עבר הסבה לשריון. במלחמת ששת הימים לחם כמ”פ שריון בצפון השומרון ובגולן. 

  ב-1959 נישא רן לאורה זוהר, בת קיבוץ גבת , אותה פגש בשנה שלישית במנרה ולשניים נולדו ארבעת ילדיהם: עמית, סמדר(דרי), יפתח ורועי.   

  ב-1970, ימי מלחמת ההתשה שב לשירות קבע כמג”ד וב-1973, חודשיים לפני פרוץ מלחמת יום-הכיפורים, מונה למפקד חטיבת המילואים 179 שהייתה לכוח המילואים הראשון שעלה לרמת-הגולן לבלימת הסורים. רן נפצע אבל שב תוך שלושה ימים להוביל את החטיבה למתקפת הנגד שהשמידה דיביזיה עיראקית וחטיבת שריון ירדני. לאחר השלמת משימה זו ירד רן עם מפקדת החטיבה ועם גדוד משלה לגזרת סואץ ועבאדייה וסיים מהלך זה בק”מ ה-101.

  עם משפחת שריג חווה רן במלוא כאבו את נפול יוסף אחיו בקרבות רמת-הגולן. אובדן זה ליווה אותו עד יומו האחרון.  

  בתום המלחמה מונה רן לסגן מפקדת אוגדה משוריינת ובתום תפקיד זה שב לקיבוץ. עם שובו יצא ללימודים, סיים את הטכניון ושימש מנהל מפעל “זיתי בית-השיטה”. בין לבין שימש רן מזכיר הקיבוץ ומאוחר יותר נבחר לנהל את שני המפעלים  של ניר-דוד ועשה זאת כ-15 שנה.   בתום שנות ניהול תעשייתי נבחר להיות יו”ר מועצת המנהלים של בית-השיטה בימים של אחר השינוי ושל מאמצי ההיחלצות מן המשבר הכלכלי.

  רן בלט בכל אשר עשה הן במנהיגותו והן במחוייבות עמוקה לקיבוצו ולמורשת מייסדיו, כך במסלולו הצבאי וכך בתפקידים הציבוריים שנטל על עצמו. 

  בן 86 היה במותו. 

יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך