28.8.1937            9.2.2022

  אורי נולד בשנת 1937 לחנה ולמאיר כרמי , בבית-השיטה, אח בכור ליוחאי . שמו ניתן לו על שום שירה של רחל “בן לו היה לי”.

   אורי היה בן המחזור החמישי של בני הקיבוץ היא כתת “להבה”. מילדות בלט והצטיין הן  כספורטאי והן כתלמיד. ככזה היה בן טיפוחיו של המורה הקשוח למתמטיקה, אברהם הקש. בד בבד היה מדריך מוערך בחברת הילדים שאותה אף ריכז בהיותו תלמיד בשכבה הבוגרת.

  את שירותו הצבאי הסדיר עשה כקצין בגולני. במילואים שימש כקצין קישור לאו”ם בזכות שליטתו בשפות זרות. עוד בשירות הסדיר לימד עצמו רוסית מתוך אמונה תמימה כי העתיד שייך לקומוניזם.   

  עם שובו לקיבוץ עבד אורי באסם, ברפת, במדגה ואף תיכנן והדריך הקמת חווה לגידול דגים בוונצואלה. בהמשך סיים לימודי כלכלה בפקולטה ברחובות ולאחר זאת היה מרכז המשק של בית-השיטה בשני סבבי תפקיד. במהלך אלה ליווה את הקמת המבנים של מפעל חרושת-מתכת והנגריה. בכל דרכו הייתה דאגתו נתונה לרווחת העובדים.  מאוחר יותר הצטרף לצוות עובדי “חשב”, מרכז המחשבים של התנועה הקיבוצית ופיתח את תחום המיחשוב תוך ראיה למרחוק. 

  ב-1984 יזם והקים תוך שותפות עם דן מארק, עולה מצרפת, את בית התוכנה. עם תהליך השינוי שעבר הקיבוץ הפך ענף זה לחברה עצמאית, “תוכנות בית-השיטה”. אותה ניהל ופיתח אורי בהצלחה רבה במשך 20 שנה. גם כאן היה נאמן לערכי החברות והדאגה לתנאי העבודה דל העובדים.

  את תמר , בת שפיים, פגש בעת שהדריך את אנשי המשק בנווה-אור שם עשתה היא שנת שירות עם גרעין בנים לאחר השירות הצבאי. היא עבדה ברפת ואורי חיזר אחריה תוך שהוא, כפי המסופר, רץ לאחר יום עבודה מבית-השיטה לנווה-אור.  השניים נישאים ובבית השיטה נולדים וגדלים ילדיהם: יעל, איילת, רותי ויפתח.

  בצד יכולתו האינטלקטואלית וחשיבתו האנליטית היה לאורי מרחב בלתי נדלה של תחומי עניין החל בספרות ואמנות ועד שאלות כלכלה ומשק תוך שהוא לומד ומלמד עצמו בהם עד יומו האחרון.

   בשנים האחרונות נאבק אורי בנחישות ובהצלחה עם חוליים ששבו ותקפו אותו עד שלא יכול היה להם

בן 85 היה במותו.  

יצירתיות פורצת דרך

בשבתות היו אורי ותמר מקיפים את המשק. להבדיל מלורד אנגלי הסוקר באדנוּת אריסטוקרטית את שטחי אחוזתו התהלך אורי באדמת הוּלדתו כמגשימו של החלום הקיבוצי. תחילה בבדיקת תנובת הֶחלב בַּרפת כשגלגלי השיניים במוחו מריצים מַטריצות של סובסידיות ומִכסות. בַּהמשך חישב את יבולי הכותנה העתידיים לפי שני עליו הראשונים של הנֶבֶט באומדני גמישויות מחירים בבורסת הטקסטיל העולמית. בִּברֵיכות הדגים העריך את ההתפלגות בין קרפיונים למוּשְטים לפי בועות האוויר סביב מאביס התערובת בַּמאגרים. וכך, דֶרֶך הפרדס ושדות הבצלצלים היה מתמחר בראשו את כדאיוּת הַשאלַת הכוורות להפריית האבוקדו, את הריבית המחזורית בַּמפעלים האֲזוריים, פיתוח תוכנת המִכללות ומודלים כלכליים לשינוי הקיבוץ.

אורי חולל מהפך בַּחשיבה הכלכלית בַּמשק ובהתאמת הפעילות לחוקי הכלכלה. הוא עיצב את המבנה הכלכלי של בית-השיטה בתור הזהב, וטביעת חותמו משתקפת בדמותה החברתית. אורי הִתווה את רפורמת הצמיחה בַּחקלאות, ניווט את הפיתוח התעשייתי המואץ ושִכלל את תפיסת הגזברות וענפי השירות. בשִלהי שנות ה-60 עוד נאבק על חיסול הצאן, הנוטריות, כרם ענבים ורימונים, גן הירק, המִשתלה ומחסן התבואות הלא רִווחיים. הוא לא היה לבד, ואחת ממעלותיו התרוּמיות הייתה יכולתו לשכנע ולרתום ביצועיסטים ומשוגעים לדבר. כעבור שנות דור כשהִתריע שנה אחרי שנה על סכנת ההתנפחות המגלומנית וגידול החוב לא שעו לדבריו.

אורי היה יַזָם פורץ דרך בנשמתו. הוא ניחן בהבנת המפה האסטרטגית ובכושר חיזוי של תהליכים גלובליים. כמנהל חברת ‘חֶשֶב’ של התנועה הקיבוצית קבע, לדוגמה, את תחשיב הוצאות הנסיעה בְּרכב שאומץ במדינה כולה. בכירי האקדמיה והמשק הישראלי חיזרו אחריו כשבלט כאחד ממבשרי עידן המחשבים, אך הוא סירב לַהצעות הקוסמוֹת מתוך בחירה בדרכו הקיבוצית. ייסוּד ענף הדיִג בוונצואלה היה הפרויקט הבין-לאומי היחיד שנעתר לקבל על עצמו, וגם זאת לתקופת זמן מוגבלת מראש.

בַּמשק אורי נתפס ככלכלן רציונליסט המנוּכּר לַצרכים החברתיים, אולם השקפתו התבססה קודם כל על חופש הפרט ועל מחויבות לַאחריות ההדדית. כמי שהקדים לראות את הנולד הוא נאבק כמעט בגפו על יצירת קרן פנסיה לחברי המשק כשמהלך זה נתפס כִּכְפירה בָּעיקר.

אורי לא נרתע להיאבק על דעותיו גם כשניצב בעמדת בדידות מזהרת. באסֵפה השנתית בשיא אופוריית ששת הימים טען בלהט ציוני שעל ישראל לסגת מכל השטחים. כולל רמת הגולן, כשבית-השיטה התגייסה להקמת מרום-גולן בעלֵיקה; וכולל ירושלים.

קשוב לכל פנייה ומנסה להסביר באורך רוח להדיוטות גמורים, לאור הכרתו שגם נִדבך זה מוּבנֶה בעקרונות הכלכלה הקיבוצית. בְּוויכוחיו היה מנדנד את כף ידו, מכּחכֵּח בגרונו תוך שהוא מכווץ את גבינֵי מצחו, וכשהבין שקָצרה ידו צחק בהַשלמה סלחנית.

אורי הזדהה עם ערכי שוויון האדם והמוסר האנושי; ומימש אותם לתִפארה במו חייו.

ניר מן

ד’ אדר ב’ תשפ”ב  7.3.2022

יהי זכרו ברוך

יהי זכרו ברוך