.

4.11.1936                    24.2.2023

  אבנר נולד ב-1936 במגדיאל לגילדה ולאברהם וינקלר. בן ארבע היה כאשר התייתם מאמו ואביו התגייס לבריגדה ובית המשפחה התפרק. אבנר נדד בין מוסדות רבים בודד לנפשו. בן 16 היה כאשר הגיע עם קבוצת נוער לקיבוץ מנרה. שם אספה אותו רות אלון להצטרף לכתת ילדי חוץ בבית-השיטה, היא כתת “זית”. 

  את שנות הלימודים שנותרו לו צלח בעזרת עבודת לילה בפלחה. אך בחסות החשכה טמן ידו בסיגריות, עבירה חמורה שעליה נענש בהחלטה להעזיבו מהקיבוץ. רק התערבות יוס פלד ומוטקה בוכמן החזירה אותו מהאוטובוס לחברת הילדים.

  את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון והשתתף במבצע קדש בקרב המיתלה. בדברים שכתב לזכר חברו עמנואל קליינמן ביטא את החוויה הקשה אותה חש אז: ” …..המוות היה שם לעין כל. התחילה לרדת חשיכה כשנענו בחזרה והוצאנו את פצועינו והרוגינו. אמרתי לעצמי “שמע ישראל” ואני חושב שכל חברי שיצאו עשו כן”.

  עם ניצה הרפז לה נישא בסיימה את שנת י”ב בבית-הספר המקומי,  הקים אבנר בית משפחה למשך 65 שנים , הבית הראשון לו זכה.  לשניים נולדו ירון ועופר.  

  אף של רכש השכלה מסודרת ניחן אבנר בתבונה , באינטואיציה , בסקרנות ובחריצות שבאו לביטוי בכל תחנות חייו כאן בקיבוץ:  בפלחה, במוסך, בחצרנות, כנהג בבית-שאן חרוד, כרכז בנייה , כמחסנאי בזיתיה וכבונה חנות המפעל, כבונה האגם הגדול בבריכות הדגים, כמרכז החשמליה, כאחראי על בניית האגף הגדול של חדר-האוכל, כסולל הכביש ההיקפי, ומקים מערכת הטלפונים בקיבוץ. בשנות השמונים הפעיל עם חגי ב.ג. את האנטנה המרכזית ששירתה את הטלביזיות בכל חדרי החברים. ללא ידע מוקדם ניהל אבנר את הפרוייקט של הנחת התשתיות בחמש השכונות ואת החיבור למערכת המתח הגבוה. בעזרת ניסיון ולימוד עצמי הוביל אבנר את בית-השיטה לעידן הדיגיטאלי. 

  איש של ראש גדול היה וב-65 שנות עבודה, עד לפרישתו, הטביע חותמו על תשתיות הקיבוץ. על עצמו העיד אבנר כי היה פדנט ומעורב בעשייה לכל פרטיה, נושא באחריות ללא פשרות.” אני לא יודע לחפף”, כך אמר, “ומצטער אם פגעתי תוך כך בחברים ומבקש סליחה”. 

  בצד פעילותו היה אבנר שותף לחבורת הרעים של בני גילו באגם עילית ששרו ורקדו ב”בונקר” של השכונה, והוא עם הסיגריה שלא משה מפיו. 

  בשנים האחרונות נחלש גופו וההליכה קשתה עליו, עד שתש כוחו. 

   בן 86 היה במותו. יהי זכרו ברוך.