1974 8.1                         13.6.2024

ניצן צימרמן קלניצקי

ניצן נולדה בעין חרוד איחוד, בשנת 1974, להוריה רעיה וישי 

צימרמן.אחותה הצעירה של חן, והאחים עמל, גל וירון

אשת ערן קלניצקי ואם של הבן רועי והבת רון. 

ניצן וערן בנו את ביתם בהרחבה בבית השיטה  ב- 2015, ומאז היו שותפים פעילים בחברת בית השיטה.

יהי זכרה ברוך

ניצ’,

ילדתנו הקטנה שנולדה אחרי שלושה בנים ובת.

נולדת עם חיוך מקסים, שהוא רק שלך.

המושג בכי היה זר לך ותמיד עטפה אותך עננה של שמחה ואנרגיות חיוביות.

עוד בצעירותך גילית תכונות טובות לרוב – אחראית, מסורה, מסודרת ומאורגנת.

היית אהובה על הסובבים אותך, מרכז העניינים, מלכת הכיתה המלכדת סביבה ומארגנת את חברותיך לפגישות.

אהבת בעלי חיים. 

היית ספורטאית בנשמה ולקחת חלק, יחד עם חברותייך לקבוצת הכדורסל, ויחד הגעתן להישגים מרשימים

אהבותיך לא פסחו גם על שוקולדים.  לשוקולד היה תמיד מקום, ובייחוד לזלילת חפיסות שוקולד בהסתר.

אהבת לטייל בארץ ובעולם, להרגיש את האדמה ולהתחבר אל הטבע וזכור לנו סיפור על מפגש מרתק, שלך ושל ערן עם דוב בטורקיה.

בנעוריך בחרת לעבוד בחקלאות, למדת את נושא המזיקים והדברתם ובהמשך, לאחר שירותך הצבאי, אף הובלת את התחום במשך כשנה במושב פארן שבערבה.

את שירותך הצבאי העברת בבסיס פלמחים, בתחילה בטייסת, יחד עם אחיך עמל ובהמשך עברת ועשית חיל ביחידת “שלדג”.

על סיפור היכרותך עם ערן ניתן לכתוב ספר. רומן שמתחיל בבחורה שיושבת במשרד, עסוקה ולפתע מופיע בחלונה גבר מרשים בעל עיניים כחולות שגולש לו בסנפלינג ומנקה את החלונות, את תוצאות מפגש זה והמשך הסיפור אתם כבר מכירים, כמובן.

עבודתך בחברת ההפקות “תוצרת הארץ” חשפה אותך לעולם התרבות והשואו ביז’ ובמהלכה מונית לתפקיד מפתיע של ניהול וארגון תכנית ההופעות של רבקה זוהר. בתפקיד זה ניהלת אורח חיים מאוד לא שיגרתי ומצאת בו הרבה עניין.

תמיד חלמת להיות אמא,

וכשהגיע רועי, שמחתך הייתה ללא גבול. שמחה זו הייתה מהולה בקושי בריאותי, שעליו התגברת, ולקראת צרופה של רון למשפחה, עברתם לעמק.

היית אמא מאושרת גאה ולביאה לרון שנולדה קטנה, ורועי הצעיר. השקעת את כולך והיית כל כולך בשביל שני ילדיך האהובים.

היית כל כך גאה ברון שהפכה מובילה חברתית, ברועי שמנגן בכישרון יוצא דופן והקמת, במיוחד בשבילו, את קבוצת הכדור-עף המצליחה.

ניצקה, אוהבים אותך, שמחים שזכינו בך ובמשפחה שבנית, זוכרים אותך צוחקת. כבר מתגעגעים מאוד.

רוצה להודות מעומק ליבי לחברותייך הקרובות ולחן אחותך שליוו ותמכו בך בנאמנות אין קץ מיום שתקפה אותך המחלה הארורה ועד יומך האחרון.

אמא

ניצן

הדודה הצעירה שלנו. 

הדודה המגניבה מתל אביב. זאת שרוקדת בחתונות עד שמפנים את הרחבה

הדודה היחידה שזכינו להיות בחתונה שלה בתור האחיינים הקטנים.

אני זוכרת שעבדת עם ערוץ הילדים והכנסת אותנו להופעה שווה וסיפרת על כל המפורסמים שפגשת בעבודה, איך נשאנו אלייך את העיניים ורצינו להיות כמוך כשנגדל. בדירה המדליקה בתל אביב, על אופנוע חיה את החלום שלנו כילדים.

פגשת את ערן כמו סיפור סינדרלה ובזכותך המשפחה שלנו התרחבה והתחדשה בעוד דוד מגניב

הפכת אותנו לבני דודים שוב לאחיינים הכי קטנים במשפחה, אפשרת לנו לשחק ולכרכר סביב רון ורועי, גידלתם ילדים מדהימים רגישים חכמים ונעימים

בחודשים האחרונים ידענו שהיית חולה, חשבנו עלייך המון, דאגנו.

ועכשיו אנחנו נפרדים ממך,  נזכר בך כשנעבור בשכונה שלך בתל אביב, שיפנו אותנו מרחבת הריקוד, כשנראה את השמן זית של בית השיטה וכשנתווכח עם סבא ישי.

נזכור אותך מלאת אנרגיות עם חיוך בטיול בשטח, בשיחות העמוקות בפרגולה בקיבוץ, בארוחות שישי או חגים בביתך בבית השיטה.

תודה שהשארת לנו את ערן רון ורועי, להיות בני דודים ואחיינים, אני מקווה שנצליח לתמוך בהם בתקופה הזו ולהתקרב כמשפחה

אוהבים וכבר מתגעגעים

פ