15.6.1931                3.8.2025

יעקב נולד בעיר תקירדא (Tekirdağ) אשר על חוף ימת המרמרה, בחבל האירופי של טורקיה. 

יעקב הוא הרביעי בן שישה אחים. היהודים הגיעו לעיירה לאחר גירוש ספרד, והקימו שכונה ובה כל המוסדות היהודים, היות ובעקבות צו הסולטאן הופנו היהודים גם לאזורים מחוץ לאיסטנבול, ובהם פיתחו קהילות אמידות ובהן מוסדות מפוארים ובתי כנסת, ישיבות ובתי ספר, וישבו לבטח. 

בסוף המאה ה- 19 נכבשה העיר על ידי היוונים והבולגרים, המצב הכלכלי הורע מאוד והחלה הגירה לארצות הברית ולקובה, עד שבתקופת מלחמת העולם השנייה נותרו בעיר רק 120 משפחות יהודיות. 

בעקבות הידיעות הקשות שהגיעו על הקורות את יהודי אירופה, החליט אבי המשפחה שאחד מילדיו יעלה לארץ ישראל כדי שלפחות אחד מהילדים ינצל, אי לכך עלה האח הגדול אברהם בשנת 1944 לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. 

כשנודע על החלטת מועצת הביטחון בנובמבר 1947 התייצב יעקב במשרד הפנים בטורקיה במטרה להוציא דרכון ולנסוע גם הוא לפלסטינה, אך בקשתו סורבה על ידי השלטונות מפאת גילו. בנובמבר 1948 ביותו בן 17, עלה יעקב ארצה, גויס לצבא ועבר טירונות והוצב ובמחנה שנלר בחיל האספקה. 

לאחר השחרור מהצבא למד בבית ברל, שם למעשה רכש את השפה העברית, ואז עבר יעקב לנתניה והתחיל לעבוד בליטוש יהלומים. בשנת 1958 הכיר את אשתו מזל, הם התחתנו, ולאחר מכן עברו לאשדוד והיו בין מקימי העיר. יעקב החל לעבוד במפעל לליטוש יהלומים שהוקם בעיר. המשפחה התגוררה באשדוד כ- 20 שנה, עד שנת 1982. בהמשך פתח יעקב חנות כלבו ברחובות, שם התגוררו 37 שנים. מזל עבדה 28 שנים כמורה ומחנכת ברחובות ועם צאתה לגמלאות הצטרפה לעזור בעסק המשפחתי, עד שחלתה. 

ילדי הזוג:
רונית, למדה יחסים בינלאומיים וגם גינון טיפולי, גרה בירושלים. רונית נשואה לברוס ולהם, שלושה ילדים ניצן נטע ונועם.

איילת, למדה עיצוב פנים נשואה לבועז ולהם שלושה ילדים: עופרי רז ויותם. 

אריאל, גר בתל אביב עובד בחברת חשמל. 

עוד בהיותו תלמיד בבית הספר היסודי התגלה כשרונו של יעקב לציור והוא היה התלמיד שנהג לצייר את הכתובות והאיורים למסיבות בבית הספר. הוא אהב לצייר כל ימיו ולמד ציור לסירוגין בחוגים שונים ואצל מורים פרטיים. 

לאחר פטירת אשתו ב- 2018, עבר יעקב למגדלי הים התיכון בירושלים ובין היתר הציג שם את תערוכת ציורים גדולה ומרשימה שזכתה לשבחים.

  יהי זכרו ברוך.