26.08.1939              30.11.2025

בתיה נולדה ב-26 באוגוסט 1939 בגבעת חיים בת יחידה לרות וליואל שניר.
משחר ילדותה הייתה סקרנית ותאוות דעת. בשנות הנעורים בלטה בפעילותה
בחברת הילדים ונטלה חלק בוועדת העלון והתרבות.
עם סיום שנות בית-הספר סירב הצבא לגייסה כיוון שהייתה צנומה וסבלה
מאסטמה חריפה. בהשתדלותו של יצחק בן-אהרון, חבר גבעת-חיים ושר
התחבורה , ובעזרתו של שמעון פרס, שר הביטחון, עלתה על מדים ושירתה
בלשכת קצינת ח"ן במטה חיל האוויר ובהמשך בצוות עלון החייל.
בערב ראש השנה 1958 עלתה בתיה לטרמפ יחד יעקב המאירי , אף הוא
חייל סדיר, והמשכה של נסיעה זו הולידה שישים שנות יחד. ב1960 נישאו
השניים והקימו ביתם בבית-השיטה. כאן נולדו להם שלושת ילדיהם, עמית
,דורית ועופרית החיים עם משפחותיהם בבית-השיטה.
במהלך השנים עבדה בתיה בבתי הילדים, בהנהלת החשבונות, בכלבו, והייתה
במשך עשר שנים מורה באולפן לעברית . עם פרישתה לגימלאות סיעה
לעבודת הארכיון.
בתיה הייתה מעורבת בחיי התרבות של הקיבוץ, סייעה לרכזי התרבות והייתה
ממעצבי טקס יום הכיפורים.
במארס 2020 נפטר יעקב ועל אף הפרידה הקשה מאוד לא הרכינה בתיה את
ראשה.
כל שנותיה ועד יומה האחרון הייתה בתיה בעלת עמדות הומניות תקיפות וככזו
לקחה חלק בהפגנות של השנים האחרונות במחאה כנגד ההפיכה המשטרית
ולמען שחרור החטופים. הייתה עקבית לדרכה שלה תוך שהיא לומדת ונוכחת
בהרצאות ובקונצרטים.
בת 85 הייתה