26.12.1940               18.3.2024

  ששון נולד ב- 1940 בכירכוכ שבכורדיסטאן בצפון עיראק להוריו ג’ורג’יה וברוך טיטו. למשפחה היו 12 ילדים והייתה בעלת נכסים ועסקה במסחר. האב היה ציוני ואף רכש חלקת אדמה בארץ כתרומה למפעל הציוני. ב-1950 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה במעברת כפר נחום ליד כפר אתא. 

  בן עשר עמד ששון על החלטתו לעבור לקיבוץ ואמנם נקלט בבית-השיטה בקבוצת “עמלים”, כתה של ילדי מעברות . כעבור זמן אוחדו הם עם קבוצת “מעיין” לכתת “יחדיו”. ששון מצא את מקומו בין בני גילו בזכות אישיותו החביבה, , החברתית והצנועה. 

  ששון אומץ בביתה של משפחת חנה ומנחם דויד והיה כבן משפחה לכל דבר . קשר חם ייצר ששון עם חנה דויד שהייתה עם השנים כסבתא לילדיו. עד ימיה האחרונים של חנה ליווה אותה במסירות.

  ששון התגייס בסוף 1960 ואת שירותו הצבאי עשה ששון כשרטט אווירונאוטיקה, ולימים לימד שירטוט בבית-הספר בקיבוץ. בשירותו במילואים שימש ששון קצין קשר.

  עם שובו לקיבוץ הכיר את עדנה המאירי תלמידת כתה י”ב. ב-1966נישאו השניים ושנתיים אחר-כך נולדה בכורתם שגית. שנה מאוחר יותר עוברת המשפחה לקיבוץ יד -חנה ושם נולדו להם עוז, שירי ועידן. ב-12 השנים , ימי יד-חנה שלהם, למד ששון הנדסאות מכונות במכללת רופין , עבד במפעל “הוד-חפר”, ואף הקים את משק החי בקיבוץ.

  ב-1980 חזרה משפחת טיטו לבית-השיטה וששון השתלב במפעל חרושת-מתכת, במשרד הטכני. מאוחר יותר הגשים ששון את חלומו לעבוד בים ועלה על אונית הקיבוץ למשך שלוש שנים. כך מימש גם את משיכתו לטיול בעולם. 

   העבודה הייתה לששון לערך עליון.  כך היה כאשר בחר , עם השינוי באורחות החיים של הקיבוץ, והוא בן 67, לרכוש את מחלקת הצבע של המפעל שהייתה לו כבית שני עד יומו האחרון. 

  ששון שימר את זהותו ליהדות העיראקית . קרא את ספריו של אלי עמיר , אהב מוזיקה ערבית וחיבב על ילדיו את המאכלים העיראקים. 

  איש אוהב חיים היה ונאהב על כל סובביו . מוכר על הכל היה באהבתו לריקודי עם  ובתרומתו הקבועה כרוקד על במת החג והמועד. כל יום חמישי היה יוצא עם בת זוגו לחוג הריקודים האזורי.

  בן 84 היה  במותו . יהי זכרו ברוך.