רחל שונרי
חברה
כ“ט בסיוון ו’ אייר תשנ”ה
4.7.1913 6.5.1995
רחל נולדה בארץ, בפתח-תקוה. בהיותה בת חמש ואחותה בת שלוש, נפטר אביה, מרדכי גולדברג, ממגפת השפעת שהפילה חללים רבים בארץ. אחרי נישואיה השניים של אמה נשלחו רחל ואחותה אל דודתן אחות אביהן בירושלים ושם גדלו. רחל למדה בבי”ס “למל” הידוע ובסמינר למורות “מזרחי” אבל לא המשיכה להוראה. בנערותה, הייתה בתנועת הנוער “לגיון הצופים”, שאחר כך התאחדה עם “החוגים” ל”מחנות העולים”. רבים מחבריה מאז אותם ימים, נמצאים בבית-השיטה.
בסיום הלימודים לא יצאה עם חבריה להגשמה להרצליה מתוך התחשבות בסבה, שהיה דתי מאוד אלא הלכה ללמוד חקלאות בבית-הספר החקלאי בנהלל. לאחר שנתיים לימודים עבדה רחל עוד כמה שנים בבתי ספר חקלאיים כמדריכה לגן ירק.
ב-1937 בביקור חברים בקיבוצים שונים בצפון, באה לבקר בבית-השיטה ונשארה כאן לתמיד.
ב-1944, נישאה רחל לאיזי שהתאלמן שנתיים קודם מטובה ונשאר עם ילד קטן, נתן, נולדו נעמי, יחיאל וכבי (יוכבד).
ב-1946 השתתף יחיאל (האח) ב”ליל הגשרים”, כמגויס מהפלמ”ח והוא אחד מהנעדרים בפיצוץ הגדול. את בנה שנולד שנתיים לאחר מכן קראה על שמו, יחיאל.
בשנים הראשונות עבדה רחל בגן-ירק אבל לאחר לידת נעמי, עברה מסיבות בריאות, לעבודה בהנהלת החשבונות, עד ימיה האחרונים. רחל היתה מאוד פעילה ומעורבת בחיים החברתיים, רכזה וועדות שונות והאמינה בחיי השיתוף והשוויון בקיבוץ. ב-1937 במלחמת יום כיפור, נהרג בנה יחיאל בחווה הסינית בסיני. תחושת האבידה והעצב היו גדולים, אבל רחל תמיד אמרה שהיא חייבת להשאר חזקה.
רחל סבלה מתחלואים רבים אך התמודדה עם הקשיים והכאבים. עודדה והיתה חזקה.
בת 82 במותה.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך