תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
בת ציון שושני
חברה
כ”ט באייר תרע”ד ט”ו באלול תשס”א
25.5.1914 3.9.2001
בת-ציון, בתם של הניה ודב טורצ’ניוק, נולדה בדמידובקה, עיירה קטנה בפולין. פרנסת המשפחה היתה ממשק חקלאי קטן וחנות. המשפחה היתה ציונית מאד והאב אף ייסד את המועדון הציוני בעיירה. לבתו נתן שם מתאים: בת-ציון.
בכפר היה רק בית-ספר גרמני, שם למדה בת-ציון. בהיותה בת עשר שלחו אותה הוריה לבית-ספר “תרבות” שהיה בעיר הקרובה. היא גרה אצל משפחה והיתה עצמאית. עם סיום התיכון – העברית היתה שגורה בפיה. בת-ציון נרשמה לסמינר גננות בוילנה, אך היא חשה שאם תלך ללימודים לא תגשים את חלומה לעלות לארץ.
הצטרפה ל”החלוץ הצעיר”, יצאה להכשרה וכבר אז ידעה כי מקומה בארץ בקבוצת “החוגים”. בשנת 1935 עלתה לארץ והצטרפה לקבוצה ברעננה. המעבר מרעננה לקבוצה במעיין היה קשה. יחד עם בת-ציון באה קבוצת בנות מפולין והיא היתה הרוח החיה ביניהן. עזרה לה בכך העברית שבפיה. ה”פולניות” לא התקבלו בסבר פנים יפות על-ידי ה”צברים”. לתחושתן היו שלוש דרגות בחברה: הצברים, הייקים ובסוף הפולנים. בת-ציון היתה פתוחה לכל עבודה. למדה סנדלרות ואחר-נסעה עם קבוצת עבודה לעתלית. בעתלית הכירה את דוד, לימים הם נישאו ונולדו ילדיהם עפרה, אבישג ודובי. בתום מלחמת העולם הגיעו למשק ילדים יתומים, פליטי השואה. בת-ציון, שפגשה בצילה בת העשר, אימצה אותה כבת לכל דבר. אמה, הניה, ששרדה את השואה, הגיעה אף היא לבית-השיטה וחייתה אתנו כשלושים שנה. בת-ציון היתה מראשוני העובדים בבית-החרושת “הסורגים”.
בשנת 1951 גוייסה בת-ציון לעזרת הקיבוץ הצעיר מלכיה. היא עזבה את משפחתה, כשדובי בן ארבע בלבד, והיתה מגיעה הביתה פעם בשבועיים בלבד.
משנת 1953 ועד 1989, לאורך שלושים ושש שנים, היתה בת-ציון ה”מזכירות הטכנית” – יד ימינה של המזכירות, מסדרת כל עניין במשרד הפנים ובעיקר ב”קופת הבית”, דואגת שיהיה כסף לחלוקה, שומרת על הסדר והדיוק. יחד עם זאת היו ידיה וליבה של בת-ציון בכל. עם גיוסם לצבא של הבנים הראשונים הקימה את “ועדת קשר” לחיילים שדאגה לחבילות, למפגשים ולביקורים. דאגה אימהית “פולנית” אמיתית. עם החתונות הראשונות של הדור השני הקימה בת-ציון את “ועדת חתונות” שארגנה מסיבה שמחה לזוג הצעיר. יחד עם זיוה ארנון ז”ל יזמה והקימה את מועדון 50+, שהיום נקרא “מועדון יום ב'”. אך עיקר אהבתה היתה השדכנות. זוגות רבים בארץ חייבים את אושרם לבת-ציון. בטיפול אישי ודיסקרטי קישרה בין אנשים, ויחד עם זאת יזמה ואירגנה “נופשי רווקים”, שהפגישו בין צעירים מכל התנועה הקיבוצית וזכו להצלחה רבה.
בשנים האחרונות נחלשה ועברה לגור בבית-הפז כשמשפחה גדולה – דוד, הבנים, הנכדים והנינים, אוהבת, תומכת ומלווה אותה. הבוקר נפטרה בת-ציון והיא בת שמונים ושבע שנים.
יהיה זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך
