דוד שלזינגר
חבר
ט’ באב תר”ע ב’ בתמוז תש”ן
14.8.1910 26.6.1990
דוד נולד בעיר קינגסהיטה בשלזיה עילית, הוריו אברהם והלנה, הבן הצעיר ולא אח ואחות. הוריו ביו בעלי מסעדה. אביו נפטר כאשר היה בן שנתיים והמשפחה עברה לבית הסבתא שגם לה מסעדה. הבית לא היה מסורתי אבל שמר על צביון יהודי. אחרי מלחמת העולם הראשונה, הועברה עיר הולדתו של דוד מגרמניה לפולין. הוא למד בבית ספר פולני, אך שפת הדיבור בבית היתה גרמנית. כשבגרו עברו שני האחים להינדנבורג שבגרמניה כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני. מאז לא יכלו לחזור למשפחתם. האם והאחות נספו בשואה. דוד היה חבר בתנועת הנוער “בלאו-וייס”, רצה לעלות ארצה, אך מחוסר סרטיפיקטים וחוסר אמצעים הדבר לא התאפשר. אחרי “ליל הבדולח” נשלחו למחנה הריכוז בוכנוואלד ושוחררו כעבור שנה בתאני שיעזבו את גרמניה. האח נסע לאנגליה ודוד יצא להכשרה חקלאית ב”גוט וינקל” יחד עם רעייתו חנה, אותה נשא זמן קצר לפני כן. אחר כך עבר לפדרבורן, שם עבדו השניים בניקוי רחובות.
ב-1940 עלו ארצה בעלייה בלתי לגלית, באחת האוניות שנוסעיהן, אחרי תלאות רבות, הועלו על ידי האנגלית לאנייה “פטריה” כדי להישלח לאי מאוריציוס. כדי למנוע את שליחת האונייה, פוצצה “ההגנה” את האונייה בנמל חיפה. דוד וחנה ניצלו והועברו למחנה מעצר בעתלית. בתם יהודית נולדה שם. האם והבת שוחררו והצטרפו כעבור זמן לאחותה של חנה בתל-יוסף. דוד שוחרר כעבור שנה. הקליטה בתל-יוסף היתה קשה. דוד עבד בגן-הירק. לאחר מכן עבד 35 שנים בזיתייה, עד ליומיו האחורנים.
חנה נפטרה ב-1951 ממחלה שבעקבות תלאות העלייה. אחרי הפילוג רצה דוד לעזוב את הקיבוץ, אבל יהודית בת העשר התנגדה בכל תוקף וכך עברו לבית-השיטה. גם פה לא היה קל לדוד להיקלט והוא היה בודד למדי. רק בשנים האחרונות התקשר לונדה סקל ז”ל ואל משפחתה ומצא שם בית חם. דוד לא היה איש חברה, לא איש שיחה, אבל נעים הליכות ומסביר פנים. היה עובד נאמן ומיומן, אוהב סדר וניקיון. מותה של ונדה שוב החזיר אותו לבדידותו. לאחרונה רצה לעבור לביתו בקיבוץ הגושרים, אולם לא זכה.
התקף לב שם קץ לחייו. בן שבעים ותשע היה במותו.
יהי זכרו ברוך