תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
נעים שמש
חבר
י”ד באב תרע”ד ג’ בכסלו תשס”ד
2.8.1917 28.11.2003
נעים בן למשפחה מסורתית ציונית מבגדד. סבו היה שמש ובעל תוקע בבית-הכנסת וכך קיבלו את שם משפחתם. נעים למד בבית-ספר של הקהילה היהודית בבגדד, בערבית אך גם תנ”ך ועברית. הפעילות הציונית היתה אסורה באותם ימים. הנוער היהודי היה מתאסף עם שליחים מהארץ בדרכים לא לגאליות.
בהשפעה זו עלה נעים בשנת 1934 ארצה כשהוא רק בן שש-עשרה. אפילו תעודה מזהה עדיין לא היתה לו. עם חבורה של עשרים בני נוער יהודי הגיע נעים בחשאי לראש-פינה, שם הוציאו מחפציהם את דגל ישראל והניפוהו בגאווה, תוך שהם שרים שירים בעברית הגיעו לטבריה. בהמלצת “הפועל המזרחי” בבגדד הגיע לקיבוץ טירת-צבי, ועבר משם ל”קבוצת החוגים” שהיתה אז במעיין-חרוד. למחרת בואו כבר עבד בקבוצת הבניין של החוגיסטים.
בשנת 1940 הכיר את שושנה שהגיעה כעולה מפולין למחנה העבודה בעתלית. הם נישאו והקימו את משפחתם. נולד בועז ואחריו צביה, רותי ודפנה.
בשנת 1941 התגייס נעים למחלקה הערבית של הפלמ”ח. לאחר אימונים קצרים יצא לשליחות מודיעינית בדמשק. כה היטיב להסוות את זהותו עד שאפילו שלם מזרחי, שהיה אף הוא בשליחות, לא הכירו.
כאשר חזר ארצה שמע על אחיו דוד שעלה ארצה ואף נעצר. כששוחרר אחיו, הביא אותו נעים לבית-השיטה. בהשפעתו גם אחיו דוד התגייס לפלמ”ח למחלקה הערבית. דוד נפל בפעולה ביפו ועד היום לא נפתרה תעלומת נפילתו והעלמותו.
כאשר החלה העלייה מארצות ערב בשנת 1951 התגייס שוב נעים. הפעם לעזרת העולים החדשים. משך שנה היה מנהלה של מעברת עפולה ב’. במעברה פעל להקמת צריפונים במקום אוהלים, הביא מורים ומדריכים מישובי האיזור כדי ללמד עברית ולעזור בקליטה. משך שנים עבד נעים בבניין, היה דייקן ואחראי בבניית האסם והמבנה התעשייתי הראשון למפעל הזיתים. היה בין רועי הצאן בדיר של בית-השיטה. עבד במסגריית הבית בשנים בהן נבנו האליבטורים, ועם התפתחות המסגריה לחרושת-מתכת, היה בין עובדיה הוותיקים במחלקת המחרטות.
שנים רבות היה אחראי על בית-העלמין בדייקנות הידועה שלו. היה מתנדב בצוות ההגברה בערבי-חג ושיטים שבעל-פה. למרות המרחק מבניו שלא היו לידו, שמר על קשר עם כל נכדיו ושימש מרכז למשפחתו הענפה.
כל השנים טיפח את גינת הקקטוסים שליד דירתו. בשנים האחרונות, לאחר שעבר ניתוחי עיניים, נפגעה ראייתו. נעים שלח ידו בפיסול במתכת, החומר המוכר לו מעבודתו בחרושת-מתכת. עם מחלתה של שושנה רעייתו, התמסר לטיפול בה עד שהלכה לעולמה. מאז טיפח את פינתו, את גינתו, החל כותב שירים, שירי אהבה לטבע ולשושנה שכה אהב. רק בשנה האחרונה, כאשר כבר קשה היה לו לשמור על טיפוח דירתו, עבר לבית הפז וקיבל בו טיפול מסור מהצוות.
בגיל שמונים ושש נלקח נעים מאתנו.
קישור למידע נוסף על נעים שמש
יהי זכרו ברוך
