אברהם שפר – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

אברהם שפר
חבר

י’ בטבת תר”ע ד’ באב תשס”ג

22.12.1909 2.8.2003

אברהם, בנם של הירש-צבי וסופיה פושומנסקי, נולד בוילנה, ליטא. במשפחה היו שלושה אחים ואחות. אברהם למד ב”חדר”. אביו חשמלאי בכיר ומרצה בפוליטכניקום. בוילנה ניהל סבו מוסד צדקה בשם “משמרת חולים” שתמך בחולים ועניים. בסמוך למוסד היה בית-הכנסת שבו היה סבו ראש הקהילה. סבו היה בעל משמעות בחייו של אברהם. במלחמת העולם הראשונה גוייס אביו לצבא הרוסי ונפל בשבי הגרמנים, עבד במפעל חשמל כשבוי. מאז המצב הכלכלי בבית הורע. אמו פירנסה את המשפחה במכירת לחם ועוגות. בגיל חמש-עשרה, בעקבות המצב הכלכלי הקשה, עזב אברהם את בית-הספר ועבד כשוליה בבית-מסחר. בשנת 1917 עברה המשפחה לגרמניה, לעיירה היהודית רפורמית שטולפ. בשנת 1930 עזב את בית הוריו ועבר לברלין לחפש עבודה. אברהם הגיע להכשרה, תחילה בגרמניה ואחר-כך בליטא, שם הכיר את מרים. בשנת 1932 נישאו אברהם ומרים. הורי מרים גייסו את הכסף לעלייתם ארצה כתיירים בעלייה ב’. יחד עם קבוצת חלוצים הגיעו לת-יוסף, קיבוץ של “גדוד העבודה” ושם בנו את ביתם. שם נולדה צלילה בתם הבכורה שנפטרה בהיותה בת שבע מסיבוך בניתוח. על צלילה לא התגברו מעולם.

בתל-יוסף עבד אברהם שנים כרועה צאן, בהובלת מספוא לבעלי-חיים, כשומר שדות הרכוב על הסוסה גלילה. את עבודתו אהב מאד. במשך כל השנים בתל-יוסף עסק בנושא הבטחון. היה גפיר והשתייך לפלוגות השדה. במלחמת השחרור השתתף בקרבות על הגלבוע. תוך כדי הפעילויות האלה למד אברהם הנדסת חשמל בהתכתבות במכונים הבריטיים והוסמך כמהנדס חשמל. ארבעה בנים נוספים נולדו למשפחה: נחום הבכור שנשא בשמו נחמה על אובדן צלילה, יגאל, ניר ובן הזקונים אבישי.

בשנת 1952 עם הפילוג, עברה המשפחה לבית-השיטה. מכאן יצא אברהם להקים את מדור החשמל במחלקת הבנייה של הקיבוץ המאוחד. עשר שנים עבד כמהנדס בכיר שם. תכנן את מבני הציבור שהוקמו בתנועה הקיבוצית אז. לאחר מכן עבד על האוניה “מצדה”, שימש מדריך לקדטים לחשמל. במשך שנים עבד על אוניות אחדות וראה עולם. לאחר מספר שנים בים חזר הביתה והחל בהקמת המפעלים האזוריים בבית-שאן, בבנייה ותכנון החשמל והאוטומציה. בתום חמש-עשרה שנים חזר למשק ועסק כשנה בנושא האנרגיה. בגיל שבעים ושמונה, בעבדו בחנות הזיתייה, פיתח תוכנת מחשב למכירה בחנות.

בגיל שמונים פרש אברהם מעבודותיו המגוונות. את כל כוחותיו ומרצו היפנה לטיפוח המשפחה, כמבקש להשלים את שהחסיר. התמסר לטיפול במרים שחלתה וסעד אותה עד יומה האחרון.

בשנותיו האחרונות, לאחר מותה של מרים, שהה בבית הפז וזכה לטיול מסור מצד העובדים. השנים האחרונות היו גם שנים של סיפוק והנאה ממשפחתו. כאשר נחלש גופו מאד, עדיין שמר על צלילות דעתו ורק הקושי הפיזי לא נתן לכך לבוא לידי ביטוי, דבר שאברהם לא השלים איתו. בגיל תשעים וארבע הלך לעולמו.

יהי זכרו ברוך