כ”ג בניסן תרע”א                                                             כ”ח באייר תש”ן

21.4.1911                                                                      23.5.1990

 

 

דוד ארנברג, אביו של ניסן, נולד בשיקגו, ארה”ב, הוריו לואיס ואלן, שהיגרו לשם מבוברויסק, רוסיה, בתחילת המאה. אביו היה מוכר ירקות מדלת לדלת עם סוס ועגלה, והילד היה מתלווה אליו. אמו היתה קומוניסטית נלהבת. בגיל תשע עבר דוד עם משפחתו ללוס אנג’לס, ובגיל עשר כבר התחיל לעבוד. אחרי הלימודים בבית הספר, עזר לאביו. מכר עיתונים, היה סבל במגרש הגולף, בחופשת הקיץ עבד בחווה חקלאית. מגיל צעיר עבד קשה והיה “איש עסקים” בהתאם לחלום האמריקאי. בן שש-עשרה עזב את בית הספר והתחיל לעבוד בבית חרושת למזרונים. בן שמונה-עשרה נהיה עצמאי ומחסכונותיו הצליח להקים מפעל למזרונים ורהיטי גן כשבבשיאו העסיק 500 עובדים. המשפחה חייתה ברווחה בפרבר יוקרתי. אולם שני בניו לא לרצו להצטרף לעסקיו. הבית לא היה ציוני, ולא היה בו אורח חיים יהודי. אבל דוד היה גאה כאשר בנו,ניסן, עלה ארצה. אף ביקר אותו והתקשר למשפחתו.

ב-1984 בא אל בנו לבית-השיטה. בשנים האחרונות לחייו היה רתוק לכסא גלגלים בחדרי-חולים, שם זכה לטיפול מסור ביותר. דוד נפטר בן שבעים ותשע.