חיים רימון – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

חיים רימון
חבר

י”ח שבט תרע”ה 2.2.1915

ז’ אדר א’ תשס”ה 16.2.2005

חיים נולד ב 2.2.1915 בעיר שדליץ, מזרחית לוורשה.

אמו שרה נולדה בכפר. היתה אישה יפה וילדה שלושה בנים וארבע בנות.

אביו שמואל נולד בחצי האי קרים. היה מתווך במכירת אחוזות של פריצים פולניים.

בחדר השינה של ההורים היו תלויות שתי תמונות רקומות, האחת של הכותל המערבי והשנייה של קבר רחל.

חיים למד ב”חדר” ובגיל 5 ניכנס לבי”ס פולני. אחר כך עבר לבי”ס יהודי. שם הצטרף לתנועת “החלוץ הצעיר”.

בהיותו בן 12 ביקר בסניף המשורר שאול טשרניחובסקי וחיים נבחר לקרוא בפניו שיר משלו. חיים היה ילד שובב. הבנים שיחקו בכדורגל עשוי מאנפילאות ושיחזרו במשחקים את סיפורי התנ”ך.

חיים היה בעל תפישה טובה וסיים את לימודיו בגיל 14.

הוריו שכרו מורה פרטי שיכין אותו ללימודים בגימנסיה פולנית. הוא עבר את הבחינות אבל לא התקבל ללימודים בגלל אנטישמיות. אביו השיג לו עבודה אצל נוטריון העיר אבל חיים הקדיש את מירב זמנו והתעניינותו בפעילות בתנועה.

חיים בלע בקריאה חוברות וספרים.

העיר שדליץ היתה ציונית עם מוסדות יהודיים רבים. פעלו בה כל תנועות הנוער החלוציות. חיים היה בהכשרה חקלאית ועלה ארצה ב – 1933.

הוריו ואחיו הבכור ושלוש אחיותיו ניספו בשואה. אח אחד נשאר לחיות בפולין ואח אחר חי בשפיים.

חיים הכיר את שרק’ה באוניה ארצה ויחד הגיעו לתל-יוסף לפי החלטת מזכירות הקיבוץ.

חיים החל לעבוד במטע המישמש.

ב- 1939 יצא חיים לקורס מכ”ים ואחריו הדריך קורסים לנשק קל במשקי הסביבה. ב- 1942 התנדב לפלמ”ח ויחד עם נחום שריג עלו לגליל העליון. חיים היה סגנו של יצחק רבין בפלוגה. ב- 1943 יצא לקורס ממ”ים בג’וערה, קיבל מחלקת פלמ”ח וסגנו היה חיים בר-לב. יגאל אלון העביר אותו לפלוגה הימית והוא עבר קורס מפקדי סירות בקיסריה. בסוף 1946 נשלח לצרפת בשליחות

עלייה ב’. שמריה צמרת מינה אותו לאחראי על ההגנה של האונייה

“תיאודור הרצל” ועליה 2400 נוסעים. מול חוף תל אביב התפתח קרב עם הבריטים. חיים וג’ינג’י וייצמן התגנבו עם המגורשים לעתלית. אח”כ יצא בשליחות לפולין להוציא אוניית מעפילים. חיים ביקר בעירו ובמחנות ההשמדה.

משה’לה, דושו , נולד ב- 1935. יגאל נולד שנתיים אחריו. הילדים היו אמונים על שמירת סודות ואפילו לדוד שבא לבקר אמרו שאינם יודעים היכן אבא ומה הוא עושה.

במלחמת השחרור היה חיים מפקד קורס לנשק כבד ואיתו עלה לכיבוש קטמון בירושלים. לאחר המלחמה חזר לתל-יוסף לעבודה בפלחה.

ב- 1951 היה חיים בשליחות בצ’ילה ושרק’ה עברה עם הבנים לבית השיטה. הם נקלטו היטב בחברת הילדים. דושו ויגאל התגייסו כמובן לחיל-הים.

יגאל נפטר ב 1977 מסרטן שהתפתח מפציעה במיבצע קדש.

מ 1954 היה מדריך קבוצת “דרורים” למשך שנתיים. לשליחות בברזיל הצטרפה שרק’ה. בדרך חזרה עשו טיול באירופה והזמינו את דושו להצטרף. באונייה חזרה היו עולים מארגנטינה וביקשו אותם לקחת טרמפ בחורה לאולפן בבית השיטה. זאת היתה דינה שפירא ואז התחיל הקשר עם דושו.

ב 1963 יצא שוב לברזיל. בין לבין עבד בזיתיה. ושוב לברזיל ב 1970.

החל לעבוד בארכיון החגים עם א. ב. ג. ואח”כ בספריית החברים. היה שמונה שנים וחצי מרכז מועדון יום ב’ וראה בקיומו חשיבות גדולה.

ביומן לבני ה- 80 אמר חיים: “היום אני, כמובן, מאוכזב מהנעשה בקיבוץ – אבל כל השנים הייתי שלם. גם בני חונכו כך. לא הרגשתי אף פעם פגיעה מבחינה אינטלקטואלית. תמיד קראתי הרבה. גם עכשיו אני לא מרגיש שום צורך לעשות משהו אחר ממה שניתן לי לעשות.

השליחויות נתנו לי סיפוק רב, ואני מרגיש שהיו לי חיים מלאים.”

שרק’ה נפטרה בספטמבר 2001. חיים היה חמש שנים ב”בית הפז” ונפטר בגיל 90.

יהי זכרו ברוך