תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
שרה רימון
חברה
י’ בטבת תרע”ג י”ג באלול תשס”א
20.12.1912 1.9.2001
שרקה, בת לחנה ויוסף שושן, נולדה בעיירה סקידל, פולין. למשפחה היו תשעה ילדים והפרנסה היתה מחנות לממכר תבואות. הבית היה מסורתי, המשפחה היתה ציונית וכל הילדים למדו וידעו עברית.
ההורים, שחלמו לעלות לארץ, אף קנו חלקת אדמה בארץ, אם כי לא קיבלו את תעודת הזכאות לה.
שרקה למדה בבית-ספר עברי והצטרפה לתנועת הנוער “פרייהיט” ואחר-כך ל”החלוץ”. היא יצאה להכשרה בקיבוץ “תל-חי”, עבדה בכל עבודה ובעיקר כתופרת, מקצוע אותו למדה עוד בבית. בהכשרה היתה שבעה חודשים.
המשפחה הגדולה, שחלמה על עלייה לארץ-ישראל, לא זכתה להגשים את חלומה. שרקה לבדה הספיקה לעלות ועוד אח אחד ניצל ואילו השאר הושמדו באושוויץ.
בשנת 1933 עלתה שרקה לארץ לסידור “הנישואים הפיקטיביים”. היא הגיעה מיד לתל-יוסף ונקלטה טוב. על קליטתה הטובה הקלה העובדה שידעה עברית.
בתל-יוסף הכירה את חיים, הם נישאו ונולדו בניהם משה ויגאל.
עם הפילוג עברה המשפחה לבית-השיטה. המעבר היה קשה לשרקה, אך עם השנים התערתה ומצאה את מקומה בבית-השיטה. את מקצוע התפירה למדה עוד בפולין ואחר-כך גם בארץ, ובמשך כל השנים היתה חלק מצוות המתפרה.
חיים, שהיה פעיל בחו”ל במשך שנים ארוכות, נעדר הרבה מהבית ושרקה גידלה את הבנים. שלוש פעמים הצטרפה לחיים לשליחות לברזיל.
בשנת 1977 הוכתה המשפחה עם פטירתו של יגאל ז”ל. יגאל, שנפצע עוד בהיותו חייל צעיר ב”מבצע קדש” סבל כל השנים מפציעתו עד שחלה ונפטר.
שרקה היתה אשת משפחה. הבנים, הכלות, הנכדים והנינים, להם זכתה, היו עיקר עולמה והם הסבו לה אושר באהבתם, מסירותם ובדאגתם.
זכתה שרקה לאריכות ימים שבהם היתה עצמאית בביתה ורק לאחר שחלתה נאלצה לוותר על עצמאותה ולהיכנס לבית-הפז, שם זכתה לטיפול מסור.
אתמול, לאחר סבל רב נפטרה שרקה והיא בת שמונים ותשע שנים.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך
