חיפוש לפי אירוע:

נפטר פעולות איבה חלל צה"ל נפטרים (כללי)

עליזה קורן
חברה

 

כ”ג בתמוז תרס”ז               ל’ באב תש”ס  
5.7.1907                        31.8.2000
 
עליזה, בתם של שושנה ופנחס, נולדה בשלזיה, גרמניה. כשהיתה בת שש נפטר אביה ואמה נשארה לבד עם שני ילדים קטנים – עליזה ואחיה אלפרד.
לאחר זמן נישאה האם בשנית עם יצחק, אשר עבד לפרנסתו במסבאה שבאזור מגוריהם. היחסים בין עליזה לאביה החורג היו מתוחים, בעיקר בשל יחסו הרע אל אמה ואחיה, וכך בגיל שמונה עזבה עליזה את בית הוריה ועברה להתגורר בבית סבתה, שם נהנתה מיחס החם והאוהב של סבתא בעלת דמיון עשיר, שאהבה סיפורים ומשחקים. תכונה זו הפכה ברבות הימים לנכס משפחתי, שהילדים והנכדים זכו ליהנות ממנו.
לעליזה היו שאיפות להשכלה גבוהה, אך מימושן נדחה בגלל קשיי פרנסה, אשר בסופו של דבר הובילו אותה ללימודי פקידות.
בשנות השלושים נפגשו עליזה וישראל במסיבת רעים בברלין ומשם צמחה אהבתם.
עם עלייתו של היטלר לשלטון ניבאה עליזה את המהלכים הפוליטיים הצפויים ולחצה על ישראל לעזוב את גרמניה. שניהם נסעו לאיטליה, כדי למצוא דרך לעלות לארץ-ישראל. בינתיים עבדה עליזה כאומנת.
בשנת 1938 נישאו עליזה וישראל ועלו לארץ בספינת מעפילים, בדרך רצופת תלאות וקשיים. עם הגיעם לארץ הצטרפו לקיבוץ תל-יוסף, שם נולדו שלושת ילדיהם: זימרן, אלון ועירית. עם הפילוג עברה המשפחה לבית-השיטה.
מרבית החברים זוכרים את עליזה כעובדת הדואר, אשה שהמוסיקה, הספרים, אהבת הארץ והטיולים בה היוו עבורה מקור של נחת. אך אהבתה ומסירותה לישראל ולמשפחתה תפסו מקום מרכזי בחייה.
לאחר פטירתו של ישראל חלתה עליזה עצמה ואושפזה בבית-הפז, שם שהתה שמונה שנים, מטופלת באהבה ובמסירות רבה עד ליום פטירתה והיא בת תשעים ושלוש שנים.
 
יהי זכרה ברוך.                                                                        

יהי זכרו ברוך

backtotop