תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
חדוה בן יעקב
חברה
י’ אלול תרע”ח ו’ אלול תשנ”ד
18.8.1918 13.8.1994
חדוה, חדוה’לה, נולדה במישניץ שבפולין בשנת 1918. הוריה היו אנשים דתיים, התפרנסו מבית מלאכה לחייטות וגם רפת קטנה היתה להם. ארבע שנים למדה חדוה’לה בבית ספר פולני ובמקביל למדה קרוא וכתוב באידיש אצל מורים פרטיים.
בגיל שש-עשרה יצאה לקיבוץ להכשרה של “השומר הצעיר”, בניגוד להסכמת ההורים. עבדה במנסרת עצים, בהגשת הקרשים לבחורים. בחורה קטנה, בין שבעים גברים. שש שנים חייתה בקיבוץ הכשרה עד שההורים שוכנעו והסכימו לעלייתה ארצה.
בסוף שנת 1939 הגיע תורה של חדוה’לה לעלות ארצה. לאחר שש שנות ציפייה דחתה שוב את יציאתה לטובת בחור שעמד להיות מגויס לצבע. לאחר מכן עלתה על האונייה. ברומניה נאסרו כל העולים בידי הצבא הרומני והוחזקו דחוקים וצפופים שבוע ימים בתוך רכבת. כאשר שוחררו, המשיכו את דרכם באונייה במסע בן שישה שבועות. העלייה היתה בלתי ליגלית. בחוף תל-אביב הורדו על ידי אנשי הפלמ”ח ונתפסו בידי הבריטים והובלו למעצר במחנה בעתלית. לאחר שבועיים במחנה יצאה חדוה’לה עם עוד חברים בדרכה לעין-חרוד.
לאחר שכל חבריה עזבו את המקום, וחדוה’לה הכירה את מרדכי, היא הצטרפה אליו לתל-יוסף. חדוה’לה עבדה בגן ירק. בבניית בית-הספר המשותף ולאחר מכן במטבח. בתל-יוסף נולדו למשפחה שלושת בניהם מתניה, גיורא ואריה.
בשנת 1952 לאחר הפילוג, עברו יחד עם חבריהם לבית-השיטה. למעט שנת עבודה אחת בבית הילדים, עבדה חדוה’לה כל שנויה במטבח. קטנה, חרוצה, עליזה, חברותית- זוכה להוקרת ציבור האוכלים. במשך שנים רבות היתה חלק בלתי נפרד מהמטבח. בשנים האחרונות פקד אותה החולי והיא כמעט שנעלמה מנוף חיינו. נאחזת בחזיונות ממחוזות הילדות, זוכה לטיפולו האוהב והמסור ללא גבול של בן יעקב. כך סיימה את חייה.
בת 76 במותה.
יהי זכרה ברוך
יהי זכרו ברוך
