גילה צביק – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

גילה צביק
חברה

גילה צביק (דויטש)

כ”ז באדר תרפ”ב י”ג באב תשס”ב

27.3.1922 22.7.2002

גילה, בתם של זיגמונד וסופי נולדה בוינה, אוסטריה. הוריה היו ממוצא אוסטרו-הונגרי. האב היה נגר והאם היתה גננת. גילה למדה בבית-ספר עממי ולאחר מכן בגימנסיה ריאלית. עד גיל שתים-עשרה היתה חברה בתנועת הנוער הסוציאליסטית, אחר-כך עברה ל”מכבי הצעיר” ומשם ל”נצח תכלת לבן”. גילה הפסיקה את לימודיה בגיל חמש-עשרה למען התנועה, כדי להתכונן לעלייה לארץ ישראל ועבדה כשוליה אצל גנן פרחים. התנועה הפכה לה לבית.

בשנת 1938, בהיותה בת שש-עשרה, עלתה גילה בעליית הנוער ג’ לארץ והגיעה לתל-יוסף. במסגרת תנועת הנוער בתל-יוסף עבדה בחקלאות ולאחר מכן עבדה ברפת במשך שלוש-עשרה שנים. בתל-יוסף נישאה גילה ליוסק’ה ז”ל ונולדו להם שלושה ילדים: גדעון, יורם ומיריק. עם הפילוג, בשנת 1952, עברה המשפחה לבית-השיטה.

גילה נחשבה לשמאלנית בדעותיה ומפני כך לא התקבלה לחברות בתל-יוסף במשך ארבע-עשרה שנים. עם המעבר לבית-השיטה השתפרה הרגשתה מהרגע הראשון.

חודשיים לאחר בואה לבית-השיטה נבחרה כסדרנית עבודה. לאחר מכן היתה אקונומית במשך תשע שנים ואז חזרה לרפת ועסקה בעיקר בגידול עגלות. גילה הפכה את הענף למקום מסודר למופת.

בשנת 1972 נפרדה מיוסק’ה ז”ל, לאחר שנות נישואים רבות. לאחר פרידתם קשרה את חייה עם גרשון.

מהרפת עברה גילה לעבודה במעבדת הזיתייה והקפידה בעבודתה קטנות כגדולות, עד ימיה האחרונים. גילה למדה התעמלות למבוגרים במכון וינגייט והדריכה חברות במשק.

בחמישים שנותיה בבית-השיטה גדלו בניה, נישאו ובנו ביתם. כמאמר גילה: “הנכס הגדול ביותר בחיי הם בני, נכדותי וניני”.

בשנת 1994 הצטרף גרשון, ידידה של גילה, לבית-השיטה ושניהם ראו חיים יפים יחדיו.

בחודשי חייה האחרונים נאבקה גילה במחלת הסרטן, אך כוחותיה לא יכלו לה. בימי חוליה סעדו אותה גרשון ומשפחתה במסירות ואהבה.

נזכור את גילה כאשת חיל, חרוצה, חסונה, אתלטית, אסתטית, נועזת, צמאת דעת, ציונית, בעלת אידיאולוגיות מוצקות וסבתא טובה לנכדותיה.

בגיל שמונים שנה נפטרה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך