תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
חסיה ציפוק
חברה
ט”ז באייר תר”צ ד’ בטבת תשס”ב
14.5.1929 19.12.2001
חסיה נולדה למלכה וצבי שוויד ואחות לבלהה, בבסרביה. המצב הכלכלי של המשפחה היה טוב. האב היה מנהל חשבונות והאם עקרת-בית. כשהיתה חסיה בת שש, עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל-עדשים. שם עברו עליה ימי ילדותה.
חסיה למדה בבית-הספר האזורי בכפר ילדים. עם גמר התיכון המשיכה ללמוד בסמינר לגננות ועבדה לאחר מכן כגננת בתל-עדשים.
חסיה נישאה ליצחק, אבי ילדיה אבשלום ועמיאז, אולם נישואים אלה הסתיימו במהרה והמשפחה עברה טלטלות שונות עד יום פגישתם של חסיה ויודל (נהג הקואופרטיב) בטרמפ אקראי ששינה את חייהם ומאז רק המוות הפריד ביניהם.
בשנת 1961 הצטרפה חסיה עם עמיאז לבית-השיטה, קיבוצו של יודל, כאן נולדו בניהם רונן וצביקי. יודל דאג תמיד לכל צרכיהם של חסיה והילדים, טיפח, פינק ונשא על כפיים.
שיגרת חיים שלווה זו נקטעה עם מותו של יודל בשנת 1988.
חסיה נותרה מתקופה זו ועד ליומה האחרון בודדה, ולעיתים קשתה עליה הבדידות מאד. השנים שחלפו הביאו עמן נכדים רבים ומקסימים שהסבו לחסיה נחת וגאווה, החל בירון הבוגר שבנכדים וכלה בשירה הקטנה כובשת-הלב.
חסיה עבדה שנים רבות במחסן הבגדים, לאחר מכן עברה לעבוד במזכירות הטכנית ועסקה בהדפסות.
נזכור גם את ברכת הקיבוץ לכל חבר ביום-הולדתו, אותה שלחה וראתה בזה חשיבות רבה. לאורך כל השנים למדה חסיה והתאמצה לרכוש ידע במקומות שונים, החל בלימודי יהדות באורנים בשנת 1978, באפעל בסמינר הדו-שנתי ב-1990 וכן בבית-הספר לבוגרים במשק ובקורסים של המועצה. למדה בכל מקום בו ניתן להשכיל ולהרחיב אופקים. חסיה אהבה להתפלפל, להפוך ולדוש במילים ובפסוקים, היה לה כשרון כתיבה והומור. לימודי תנ”ך, תלמוד וספרות שהעסיקו אותה רבות, ובהם עסקה עד ימיה האחרונים. גם בהגיעה לבית-החולים בשבת האחרונה, כך לפתע, אמרה חסיה לאחיות: “אני צריכה ללכת הביתה, ביום ראשון יש לי לימודים”.
אולם החיידק האלים שתקף אותה לא איפשר משאלה זו ואחרות, וכך, כמעט בלי התראה, עזבה אותנו חסיה, מוקפת בבניה ובנכדיה האוהבים והדואגים והיא בת שבעים ושתיים שנים.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך
