חיים סבירסקי
חבר
כ”א בחשוון תרע”ג כ”א באדר א’ תש”ס
1.11.1912 27.2.2000
חיים, בנם של לאה ושמעון סבירסקי, נולד בעיירה בליטא. המשפחה היתה בת תשע נפשות, מסורית, והאב היה סוחר גדול בפשתן וגרעיני תבואה. כמו-כן היתה לו גם חנות סיטונאית לטבק וסיגריות, ששירתה את המחוז כולו. בן שש-עשרה הצטרף חיים לקבוצת מכבי-אש, צעירים יהודים, בני העיירה, שהתארגנו להגנה עצמית ושמירה מפני הגויים. באותו זמן הצטרף גם לתנועת הנוער “החלוץ הצעיר”. בן שבע-עשרה יצא להכשרה ב”קיבוץ תל-חי” שעל גדות נהר ניימן, לקראת העלייה לארץ. התנאים בהכשרה היו קשים מנשוא, חוסר עבודה ורעב ממש. חיים הצליח למצוא עבודה אצל דודו במנסרת עצים, שהיתה עבודה קשה ומפרכת.
באביב 1932 עלה לארץ במסגרת “החלוץ”, אך במעמד של תייר. לקראת העלייה צייד אותו אביו באקדח, שלאחר מחן הועיל לו מאד בארץ. הוא הגיע באונייה לנמל יפו ומשם המשיך לפתח-תקוה. לא היה לו בארץ אף קרוב משפחה או מכר שיקבל את פניו.
מכל משפחתו הגדולה בפולין נותרה רק אחותו זלדה, שאף היא עלתה לארץ. עיירת הולדתו נחרבה וכל היהודים שנותרו בה הושמדו בשואה.
חיים שכר חדר בלול ישן בפתח-תקוה ויצא לרחוב בבגדי התייר שלו, ראה שיוצקים גג. אחד הפועלים צעק לעברו: “בחור, אולי אתה רוצה לעבוד?” הוא השיב: “כן, אני מוכן”, הוריד מעיל וחולצה והתחיל לעבוד בהובלת חצץ. הוא הצטרף לקבוצת בניין “מרץ” בפתח-תקוה ומאז ליוותה אותו עבודת הבניין משך כל חייו. חיים הצטרף לארגון “ההגנה”, עבר אימונים ובמאורעות 1936-1939 יצא למארבים נגד התקפות פורעים ערביים בסביבה. בפתח-תקוה הכיר את סוניה ז”ל, הם הקימו משפחה ושם נולדו בנותיהם עדנה ז”ל ועפרה.
ב-1943 הצטרפה המשפחה לבית-השיטה וכאן נולדו ילדיהם יעל ועמיקם. ב”שבת השחורה” ביוני 1946 עצרו הבריטים חברים מבית-השיטה, וחיים ביניהם. כשלושה חודשים ישב במחנה המעצר ברפיח והיה בין האחרונים ששוחררו. בבית-השיטה המשיך חיים בעבודת הבניין. בזמן מלחמת השחרור עסק בבניית מקלטים, ואחרי מלחמת ששת-הימים עלה לגולן וריכז את הקמת ישובי הרמה: אלרום, מרום-גולן ואפיק, וכן עסק בבניית גשרים שם. שנים רבות עבד חיים ב”מפעל הבנייה” של “הקיבוץ המאוחד” וב”סולל בונה”, ועם זאת היה חבר ועדת בניין ותכנון בבית, ומשך שנים רבות היה רכז הבניין של בית-השיטה.
מכה קשה ניחתה על המשפחה עם מותה הפתאומי של בתם הבכורה, עדנה, והיא כה צעירה. בשנים האחרונות התערער מאד מצבו הבריאותי של חיים והוא עבר להתגורר בבית-הפז, שם היה מוקף בבני משפחתו ובדאגה וטיפול מסור של צוות הבית.
פטירתה של סוניה היתה קשה לו מאד.
לעת בוקר, בגיל שמונים ושתיים שנים נפטר.
יהי זכרו ברוך