תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
אביבה סלור
חברה
י”ט בטבת תרע”ז 13.1.1917
י”ג בשבט תשנ”ט 30.1.1999
אביבה, בתם של גיסיה ושבתאי פוגל, נולדה בינואר 1917 בעיר אלכסנדריה שבפולין.
המשפחה הייתה מסורתית ולה שבעה ילדים. האב היה מנהל בי”ס “תרבות” בעיר, בו למדה גם אביבה. הוא היה ציוני פעיל, אשר הנחיל למשפחתו את אהבת ארץ ישראל.
בשנת 1926, ואביבה אז בת תשע, עזבה המשפחה את כל אשר לה מאחוריה ועלתה לארץ. המשפחה, שהייתה אמידה בפולין, התיישבה בתל-עדשים וידעה מצב כלכלי קשה, ואף עוני. במושב היו אז כחמישים משפחות. בתחילה גרו בחושה, מים שאבו מהבאר והיו היתקלויות רבות עם ערביי הסביבה. במשך הזמן קנו משק ואף בנו צריף מרווח יותר.
אביבה למדה בבית הספר במושב, שהיו בו ילדים מעטים ומורה אחד לימד בו ארבע כיתות. לפני הלימודים ואחריהם עבדה במשק משפחתי.
עם סיום ביה”ס היסודי במושב עברה אביבה ללמוד בחוות הלימוד של רחל ינאית בירושלים את לימודיה שם המשיכה לעבוד החווה תמורת אוכל ודיור בלבד.
בתקופת מאורעות 1936 הכירה את מנחם סלור, שבא עם קבוצת צעירים לעזרת מושב תל-עדשים. מנחם ואביבה נישאו ועברו לפתח-תקוה, לקירבת משפחתו של מנחם.
מנחם עבד בפרדסים ואביבה הייתה עקרת בית. בתקופה ההיא נולד חנוך ז”ל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס מנחם לצבא הבריטי ונפל בשבי הגרמני ביוון. אביבה עברה עם חנוך להוריה בחיפה וחיכתה שם לשובו.
עם חזרתו ניסה מנחם את כל צורות החיים בהתיישבות העובדת, כך שבמהלך השנים נולדה רחלה בקיבוץ גינוסר ויפה במושב השיתופי כפר-חיטים.
לבית-השיטה הגיעה המשפחה ממושב צה”ל, בעקבות חנוך. חנוך הגיע אל דודתו רחל שונרי ז”ל וצורף כ”ילד חוץ” לקבוצת “אורן”. הוא השתלב מייד בחברת הילדים והיה למרכז חברתי, פעיל ואהוב. הוא הקים בבית-השיטה את משפחתו עם דליה וכאן נולדו שלושת ילדיהם אורן, גת ושבא. אביבה שהגיעה אלינו עם מנחם ועם הבנות, התקבלה לחברות ומצאה בית חם, שלווה ויציבות בחייה.
בשנת 1963 נחת על המשפחה האסון עם מותו של חנוך בתאונת-דרכים, מכה קשה וכואבת, שליוותה את אביבה כל ימיה. היא איבדה לא רק בן אלא חבר קרוב ותומך.
אביבה, שהייתה אשת-עבודה מילדותה, עבדה בכל מקום שנתבקשה – אם במטבח ואם במועדון או בכל מקום אחר.
תקופת לימודיה בסמינר החצי שנתי באפעל, ולאחר מכן השתתפות בסדנה באורנים הייתה זכורה לה כתקופה נהדרת.
שנים רבות עבדה אביבה בזיתיה על קו הבירור, ריכזה סביבה צוות עובדים וקשרה קשרים אישיים עם העובדים.
בשנה האחרונה בחרה לעבוד בבית-הפיקוס.
הייתה פעילה במועדון יום ב’ ונהנתה מהפעילות הענפה בו.
לאחר מותו של מנחם התנדבה לעזור בחדרי-חולים והרבתה לסעוד את החולים.
זכתה אביבה למשפחה רחבה ודואגת – בנות, נכדים ונינים.
לפני כשלושה חודשים חלה התדרדרות במצב בריאותה והיא נאלצה להיכנס לבית-הפז. היה לה קשה מאד לוותר על עצמאותה, אולם שם היא זכתה לטיפול מסור ודואג של הצוות ובני המשפחה.
בבוקר שבת נפטרה אביבה והיא בת שמונים ושתיים.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך
