פרומה גופר
חברה
פרומה גופר – בידר
כ”ד בשבט תרע”ב ט”ו בטבת תשנ”ג
12.2.1912 8.1.1993
פרומה נולדה בכפר דלישוב, בגליציה המזרחית, פולין, לשרגא ורייזל לבית כ”ץ ולה אחות גדולה ממנה. המשפחה אמידה, בעלת קרקעות, הבית היה דתי מאוד, בתוך הבית היה בית כנסת ששימש את יהודי הסביבה. סבא-רבא של פרומה מצד אמה, היה נינו של ר’ זלמן מלאדי, מייסד תנועת חב”ד, ושימש רבם של הכפריים היהודים.
המוצא של משפחה אביה – מקישינוב. אביה משכיל ולמד ראיית חשבון בווינה. הוא נפל במלחמת העולם הראשונה כאשר שירת בצבא האוסטרו-הונגרי, ופרומה בת שנתיים. פרומה למדה בגימנסיה בעיר הסמוכה הורודנקה ושם הצטרפה לנוער הציוני. פרומה היתה ב”החלוץ הצעיר” וב”דרור”. היא הדריכה בתנועה. ב-1932 יצאה להכשרה בבוצ’ץ’, לאחר מכן ללבוב ושם הכירה את יוסף. ב-1935 עלו לארץ לקיבוץ תל-יוסף. שם הקימו את ביתם ונולדו ילדיהם דפנה, שרגא ומשה.
ב-1938 נסעה פרומה לפולין לבקר את משפחתה. יותר לא ראתה אותם, כולם פרט לאחותה, נספו בשואה. שנים רבות עבדה פרומה בכרם-הענבים. בזמן הפילוג עברה המשפחה לבית-השיטה. פרומה עבדה בבית-הילדים, במחסן הבגדים, טיפלה בקבוצת נוער “דרורים”, לבסוף היתה תופרת. תפרה לחברות. ריכזה את וועדת בריאות, היתה סדרנית עבודה וחברה בוועדת קשר עם החיילים.
בשנות החמישים הדריכה את העולים בעפולה עילית, התנדבה לקיים קורס תפירה לקבוצת נשים. מותו של יוסף בטרם עת פגע קשה בפרומה. היא לא התאוששה. היא לקתה בבריאות ונסגרה לתוך עצמה. בכל זאת התמידה בעבודתה בבית המלאכה של מאירה, שם ארגה שטיחים. ביום הולדתה השמונים, התאספר כל המשפחה, בנים, נכדים ונינים ושמחו איתה יחד. ימים ספורים לאחר מכן הורע מצב בריאותה.
פרומה נפטרה בת שמונים, סמוך ליום הפטירה של יוסף.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך