אריה גורן
חבר
ד’ באדר תרס”ט י”ח בטבת תשמ”ט
25.2.1909 26.12.1988
אריה נולד בסבלוש, קרפטורוס, להוריו ראובן ולאה, התשיעי מבין שנים-עשר אחים ואחיות. המשפחה היתה אדוקה. סבו של אריה תלמיד חכם ודיין, עלה ארצה בגיל תשעים ושש, בדרך לא דרך וגם בבתי אונגרן בשכונה החרדית מאה שערים שבירושלים. בגין ארבע נכנס אריה ל”חדר”, והמשיך ללמוד בו גם אחרי שהתחיל את לימודיו בבי”ס ממשלתי שבו שפת ההוראה היתה הונגרית וגרמנית. בן מצווה הצטרף לתנועת “החלוץ”, על אף משפחתו החרדית.
אריה גויס לצבא הצ’כי ושירת בו כחובש קרבי. כעבור זמן יצא להכשרה בברין. ארבע שנים היה בהכשרה, שם פגש את מרים, שעלתה לפניו ב-1936. ב-1938 עלה גם אריה והצטרף למרים בגליל-ים. כאן נישאו ונולדה בתם הבכורה שולה. אריה עלה יחידי ממשפחתו, כמעט כולם נספו בשואה, הגיע עם משפחתו לבית-אורן, אחר כך עזבו את הקיבוץ. בתם השנייה לאה, נולדה באחוזה. לבסוף הצטרפו לקיבוץ תל-יוסף. כאן נולדו משה ורותי. אריה הצטיין בתבונת כפיים. ליד ביתו טיפח גינת קקטוסים ביד אמונה. עבד בעבודות שונות, אבל בעיקר כסנדלר מומחה. בעבודה זו המשיך גם בבית-השיטה, כאשר עברו הנה אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד. כעבור זמן התחיל לעבוד בתיקוני חשמל. תחילה גם בחדרי חברים, אחר כך רק בחדר המלאכה שלו.
האיר פנים לחברים. לאריה היה קול ערב והוא שר והנעים קולו בחגים ובמקהלה. גם כשראייתו הלכה ודעכה נאחז בעבודה. מצב בריאותו התדרדר ולמרות זאת טיפל במסירות באשתו החולה.
בשנות חייו האחרונות סבל ייסורים ממחלה ממארת.
אריה נפטר בגיל שבעים ותשע.
יהי זכרו ברוך