אסתר גלבוע (יהלום)

חיפוש לפי אירוע:

אסתר גלבוע(יהלום)
חברה

י”ג בניסן תרע”ג ב’ בחשוון תשס”ז

20.4.1913 23.10.2006

אסתר נולדה בעיירה גרבוביץ, פולין, למשפחת שפיר מחסידות בלז. אביה, הרב דוד הירש, עסק לפרנסתו במסחר. את עסקי בעלה ניהלה האם גיזלה. לאסתר היו שבעה אחים שארבעה מהם נפטרו בילדותם. נותרו ארבעה שאחת מהם היא אלקה, בת הזקונים. אסתר למדה בבית-ספר עממי פולני שבו ספגה אנטישמיות. בין היהודים פעלו תנועות ומפלגות: הבונד והקומוניסטים, פועלי ציון שמאל וימין ותנועות חלוציות: דרור והשומר הצעיר. לאחר בית-הספר העממי קיבלה אסתר את השכלתה בעזרת מורים פרטיים בבית. בגיל שש-עשרה הצטרפה לתנועת הנוער “פרייהייט” ושם הכירה את יהודה, שהיה מדריך כריזמטי. בבית שמרה אסתר על כשרות ועל השבת. כשהיתה אסתר בת שבע-עשרה נפטרה אמה ואסתר העמיסה על עצמה את עול הבית, דבר שמנע ממנה לצאת להכשרה. אביה נפטר טרם נישואיה ליהודה. אסתר נשארה בבית עם שני אחים צעירים. אלקה, שהיתה קשורה אליה מאד, גרה עם אסתר ויהודה גם לאחר שנולד בנם אליעזר. כאשר פרצה המלחמה בשנת 1939 ויהודה חש את העומד להתרחש, הוא שכר עגלה עם צמד סוסים והמשפחה כולה יצאה למסע נדודים. את תכולת החנות של אמו הם מכרו למען השגת מזון למחייתם במשך שנות נדודיהם בברית המועצות. בקיץ 1940 הודיעו הסובייטים כי על כל הפליטים לקבל על עצמם אזרחות סובייטית. מכיוון שהמשפחה סירבה לכך, היא הוגלתה לסיביר ברכבת משא צפופה למחנה עבודה, ממש לפני שהגרמנים כבשו את העיר. כך ניצלו גם הפעם מהגרמנים. מהמחנה נמלטו לטשקנט והלאה מעיר לעיר. יהודה התגייס לצבא אנדרס ואסתר, אלקה ולייזר הקטן נשארו עד סוף המלחמה בטורקיסטן.

לאחר נדודים רבים ערק יהודה מהצבא ועלה לארץ לקיבוץ תל-יוסף, משם שלח למשפחתו גלויית דואר המספרת את קורותיו לאחר הניתוק מהם. במסע ארוך שבה אסתר לפולין וגילתה כי אין זכר למשפחתה.

ביוני 1946 הם הגיעו לנמל חיפה ופגשו את יהודה לאחר שנות פרידה רבות ונסעו יחד לתל-יוסף, לצריף קטן הנדמה לאסתר כשובך יונים אוהבות. למחרת קבלת הפנים, “השבת השחורה”, נכלא יהודה עם שאר בחורי תל-יוסף לשלושה חודשים ברפיח. שוב פרידה בין יהודה למשפחתו.

בשנת 1947 נולד אבישי. בזמן הפילוג בתל-יוסף, לאחר לבטים הצטרפו אסתר ויהודה אל החברים מאגף השמאל לבית-השיטה. אסתר עבדה כמטפלת בבית-הספר.

בשנת 1959 נפטר יהודה לפתע ואסתר, בכוחות רבים, המשיכה בטיפוח ילדיה, עבדה בחדרי חולים. לאחר שנות בדידות אחדות החליטה אסתר לפתוח דף חדש עם זאב יהלום. למשפחה הצטרפו גם בניו של זאב ואחר-כך גם נכדיו. עשר שנות אושר חלפו וגם זאב נפטר.

שוב, בכוחות נפש אדירים תחזקה אסתר את הקשר עם המשפחה המורחבת. אפתה, אירחה ושלחה לכל אחד שי ועוגה אהובה. בתקופה זו עברה אסתר לעבוד בחדר התגמיר וכתמיד שמרה על הופעה מטופחת. היא השתתפה באירועים חברתיים ולא הסתגרה בבית. בשנה האחרונה עברה אסתר לבית הפז, כשהיא זוכה לטיפול מהחברות העובדות וגאה לציין שאף היא עבדה פעם ב”חדרי חולים”. אסתר שלא נפלה רוחה לאורך כל תלאות חייה, אופטימית ומטופלת על-ידי כל הסובבים אותה, נפטרה בשיבה טובה כשהיא בת תשעים וחמש שנים.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך