אסף כרמי
חבר
כ”ד כסלו ת”ש 6.12.1939
כ”ג תשרי תשס”ט 22.10.2008
אסף נולד בכפר גלעדי, בערב חנוכה, דצמבר 1939 , להוריו פולה ומוטקה כרמי, ולאחיו– שולי ז”ל, עודד, אבנר ואודי.
זיכרון משמעותי שליווה אותו לאורך כל חייו, ושזכה לעמוד מיוחד ב”סיפורי גן א'” שסופרו לארנון ולדליה בהשכבות, היה פינוי ילדי כפר-גלעדי לחיפה, במלחמת השחרור.
ב -1958, לאחר סיום ביה”ס התיכון בכפר בלום, התגייס אסף לצה”ל, לסיירת הצנחנים, ואף לקח חלק במלחמת ששת הימים ומלחמת שלום הגליל.
עם שובו לכפר גלעדי עבד בענף המתכת ומילא תפקידים כסדרן וכרכז עבודה. בשנים אלה הקים משפחה, ונולדו טלי, חני ורז.
בהמשך גוייס אסף לתנועת הצופים כרכז מפעלים ןמקשר לתנועת “יהודה הצעיר”. כך נוצר הקשר הראשון שלו עם בני נוער האמריקאים, שהוביל בשנים 1972 עד 1975 לשליחות חינוכית בארה”ב. תקופה זו היתה חשובה ומעניינת עבורו, בה למד להכיר, לדבריו, את בעיות היהודים ואת תנועת הנוער הציונית בארה”ב.
גם ברובד האישי התרחש אז מפנה. בעבודת השורשים של מיכל מספר לה אסף:
“בשלב זה בחיי הכרתי את אמא, כאשר באה לבקר בכפר גלעדי. אמא הצטרפה לנסיעתי לשליחות בארה”ב אחרי כמה חודשים, לאחר מכן הצטרפו שתי בנותי, טלי וחני. נישאנו, ובשנה השלישית לשליחות נולדה מיכל. עם תום השליחות שבנו לארץ, לבית השיטה. כאן המשכנו לטפח ולהגדיל את המשפחה, ותוך מספר שנים נולדו ארנון, דליה ומירב.”
ב-1982 יצא אסף ללימודים בקורס לרכזי-משק במדרשת רופין ואחר-כך השתלב בעבודות פיתוח בזיתיה ובאבטחת ייצור בחרושת מתכת. במקביל מילא תפקידים חברתיים, כמרכז ועדות חו”ל והשכלה. בכל אלה באו לביטוי תכונותיו – כאדם של סדר, דיוק, אמינות והגינות.
לאורך שנים ארוכות עשה אסף תפקידי גזברות: קודם בברית התנועה הקיבוצית ובהמשך במועצה האיזורית שלנו, תפקיד שאותו מילא עד שנת 2005, גם כאשר היה חולה.
בנוסף לכל אלה , היה אסף מעורה ומעורב לאורך כל שנותיו במפלגת העבודה, ומילא בה תפקידים שונים: עוזר שר-החוץ פרס לענייני התיישבות, חבר מרכז בוועדה לבחירת צירי התק”ם, וחבר בוועדת הפריימריס במפלגה – תפקידים שאותם מילא בהתמדה, מתוך הזדהות עמוקה.
לאורך שש שנים קשות, מ1986 עד 1992, ליווה אסף באהבה ובמסירות את חמוטל, במחלתה ממנה נפטרה. אסף נותר לבדו עם ילדים צעירים, והתמודד עם גידולם בכאב, באומץ ובאופטימיות.
לפני כ-15 שנה הכיר אסף את לאה, ובמשך הזמן יצרו יחד ברעננה הית חם והיו למשפחה מורחבת ומלוכדת, עם ילדיה של לאה, תמר ואורן.
לפני כחמש שנים חלה גם אסף במחלת הסרטן. בכוחות נפש ואמונה הסתער על הטיפולים הקשים, שהיו מנת-חלקו מאז ועד יומו האחרון.
אסף רצה לחיות, וידע לחוות את האושר הגדול עם משפחתו ועם נכדיו, שהתרבו משנה לשנה.
סביב ערש מותו היו עימו ונפרדו מעליו כל בני משפחתו הרחבה והאוהבת.
בן שישים ותשע שנים היה במותו.
יהי זכרו ברוך