מאיר כרמי
חבר
מאיר (איכהורן) כרמי
ח’ בשבט תרע”א כ”ח בתמוז תשנ”ג
6.2.1911 17.7.1993
מאיר נולד בעיר קמניץ שבחבל סקסוניה, גרמניה, להוריו פרומה ומתתיהו, ולו חמישה אחים ואחיות. מוצא הוריו היה מגליציה, וכאשר האב גוייס לצבא האוסטרי בזמן מלחמה העולם הראשונה, חזרה האם עם ילדיה לבית הוריה. בתום המלחה חזרו לגרמניה.
אביו של מאיר התפרנס מעסקי טקסטיל. הבית היה אדוק מאוד ומאיר למד, בנוסף על הלימודים בבית הספר הכללי, אחר-הצהריים בתלמוד תורה. הוריו הועידו אותו להיות רב ולכן נשלח בגיל אחת-עשרה לישיבה אורתודוכסית בעיר אחרת. אולם, כשהתברר לאמו שהוא מגזים בחרדיות, החזירה אותו הביתה והוא חזר לבית הספר הכללי, אך לא כתב בשבת. להמשך לימודיו נכנס לבית-ספר למסחר.
מאיר הצטרף לתנועת נוער חלוצית ובסיום הלימודים ביקש לצאת להכשרה. על פי דרישת הוריו עבד שנה בבית מסחר, אחרי כל חיפש מקום הכשרה, למרות התנגדות ההורים שדרשו ממנו קודם עלייתו לארץ, ללמוד מקצוע. משלא נמצא לו מקום בקיבוץ הדתי “רודגס”, הלך ל”ברנקלאו” ומשם נשלח להכשרה אצל איכר בהולנד. כל אלה הרחיקו אותו מהדת.
ב-1933 עלה לארץ. מאיר הצטרף לקבוצת הנפט, בכביש עפולה ועוד. כעבור זמן לא רב נבחר למזכיר. מאיר הקים את ביתו עם חנה ונולדי להם אורי ויוחי.
שנים רבות עבד מאיר במשק החקלאי, כרם, מדגה, מטעים. מילא תפקידים מרכזיים. ריכוז הכרם והמדגה, ריכוז משק ועבודה, לסירוגין היה מעורב בענייני המים, תכנון וכלכלה. פעיל בוועדת המשק של הקבוץ המאוחד.
ב-1964 גוייס למשרד החקלאות לעמוד בראש האגף לאשראי מרוכז. תמיד שאף לעבודת כפיים. בגיל שבעים חזר לפרדס ולאחר מכן חילק זמנו בין הארכיון לזיתייה.
מאיר נשאר נאמן עד סוף ימיו לעקרונות הקיבוץ ולערכי העבודה. פרש מפעילותו כשחש שדעותיו שוב לא מקובלות. מותה ללא עת של חנה הכה אותו קשות. מאיר טיפל בגינתו ובביתו בקפדנות. היה אב וסב מסור.
בגיל שמונים ושתיים הכריעה אותו מחלת הלב.
יהי זכרו ברוך