אסתר יחיאלי – בית השיטה

חיפוש לפי אירוע:

אסתר יחיאלי
חברה

י’ בטבת תש”ד כ”א באב תש”ס

6.1.1944 22.8.2000

אתי, בתם של יונה וחיים שטוצקה, נולדה בטשקנט, רוסיה בסוף מלחמת העולם השנייה. הוריה, ילידי פולין, ברחו בזמן המלחמה מזרחה לטשקנט, ועם גמר המלחמה נדדו מערבה והתיישבו בגרמניה, שם נולדה אחותה טובה. מגרמניה נדדה המשפחה למרסיי שבצרפת מתוך כוונה לעלות ארצה.

בנובמבר 1948 הגיעה המשפחה לארץ, לאחר מסע באונייה בתנאים קשים, ואתי אז בת ארבע. הם הגיעו למעברת עין-הים שבחיפה, שם התגוררו המוני עולים בצפיפות רבה במבנים שהשאיר אחריו הצבא הבריטי. התנאים במעברה היו קשים ואתי נשלחה לגור אצל דודים, עד שעברה המשפחה לדירה בחיפה. הוריה החלו לעסוק במסחר ועבדו קשה לפרנסתם. את לימודיה בבית-הספר החלה כשעדיין אינה יודעת עברית.

בילדותה היתה פעילה מאד בתנועת “הצופים” ולאחר מכן הצטרפה לגרעין שהיה מיועד לקיבוץ רביבים. היא ראתה עצמה בעתיד חברת רביבים והרבתה לבקר ולעבוד שם בחופשותיה. את שירותה הצבאי עשתה במסגרת הנח”ל, בקיבוץ כיסופים. שם הכירה את עמרם, ששהה שם בשנת שירות. עם גמר השירות הם נישאו ובנו את ביתם בבית-השיטה, כאן נולדו בנותיהן ענה, רותם, תמר, אלה ויערה.

אתי היתה פעילה ומעורבת בשטחים שונים: מטפלת-מחנכת לגיל הנעורים, מרכזת בית-הספר, רכזת חינוך, רכזת בניין, ומשם ללימודים ארוכים בנושא זה, ריכוז מחלקה בחר”מ, עבודה במועצה האזורית ועוד ועוד.

בעיקר זכורה לנו את כרכזת שירותים, מהמובילים את תהליך השינויים וההפרטה וכמעצבת את המבנה הקיים היום בהפרטת המזון, ענף הבגד, שינוי מבנה התקציבים לחבר ועוד. אתי בלטה בכושר הניהול שלה ובמעורבות פעילה בכל נושא שעסקה בו. בתקופת השינויים האחרונים, כשהרוחות סערו, היא היתה “בעין הסערה” במרכזת תפעול. בתפקיד זה היו לה מגעים רבים מאד עם כל הציבור, וממילא גם מתחים וחיכוכים.

לפני כשנתיים, תוך כדי פעילותה, פרצה מחלתה של אתי בכל עוצמתה. אתה התמודדה אתה, כהרגלה, באומץ ובנחישות.

לפני כשלושה שבועות זכתה לחגוג את בר-המצווה של נכדה הבכור אור, והיה זה בשבילה אושר ועידוד רב.

בגיל חמישים ושש שנים הכריעה אותה מחלתה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך