שרה גפני
חברה
שרה גפני – שטראוסברג
ג’ חשוון תרע”ד ה’ תשרי תשנ”ו
3.11.1913 29.9.1995
שרה נולדה למשפחה ברוכת ילדים, בגליציה בעיירה ויליצ’קה שליד קרקוב.
הבית היה חסידי אדוק וכל הקשור לתנועה הציונית היה אסור.
האב ניהל מאפיה שסיפקה דברי מאפה גם לכפרי הסביבה. הבית שימש מרכז חברתי “ומתן בסתר” לנזקקים.
שרה למדה בבית הספר היסודי בעיירה והשלימה את התיכון בבי”ס יהודי למסחר בקרקוב, באותו זמן חברי הכשרת “דרור” מצאו עבודה במאפייה.
כשסיימה לימודיה גילתה עניין בחבורה. היא ואחותה החליטו להצטרף אליהם בסתר. למגינת לב האב, ב-1934 יצאו השתיים להכשרה בלבוב בתנאי מחסור וסבל.
שם פגשה את אלתר וב-1935 עלו ארצה. הפרידה מההורים קשתה וכאבה מאוד. בתל-יוסף התקבצו “דרור”ניקים, שהיו מגובשים חברתית ובעלי הווי תרבותי מיוחד במינו, שרה ואלתר נקלטו היטב.
שרה שרצתה לעסוק בחקלאות גויסה מדי פעם למטבח ולבתי הילדים.
בתל-יוסף נולדו שלמה, עידית וגרשון. מרים הגיעה ב-1938 והן היחידות שנותרו מהמשפחה הענפה.
ב-,1952 בפילוג, עברה המשפחה לבית השיטה. שרה עבדה בחינוך היא בלטה במסירותה וליוותה ילדים מכיתה א’ עד י”ב במסירות גדולה.
היא עברה למטבח מעבודת החינוך עד שחלתה.
בשנת 1977 נפטר אלתר, עשר שנים נמשכה מחלתו ושרה תומכת, מלווה ומטפלת במסירות אין קץ, תוך שמירה על המסגרת המשפחתית.
מרכז חיי שרה היתה המשפחה. יחד עם אלתר בנתה בית חם ותומך, בית של קבלת שבת, שירה חסידית, מסגרת מטופחת בעלת קשרים חמים ופתוחים וחבריים עם הילדים והנכדים. היא זכתה גם לנינות.
שנותיה האחרונות היו קשות. מותה הטרגי של נכדתה גלי, פטירת בנה שלמה, הגוף והנפש חלשו.
היא סיימה את חייה כשהיא מטופלת בבית הפ”ז בידי משפחתה וצוות הבית המסור.
היתה בת 82 במותה.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך