דרור טל
חבר

כ”א חשון תרפ”ח             ג’ אדר תשמ”ה

16.11.1927                  24.2.1985

דרור, בנם הבכור של חיה ויעקב טל, נולד בתל יוסף.

יעקב, יליד בריסק, רוסיה, היה מנעוריו חבר בפועלי-ציון שמאל. נסע לארה”ב ושהה שם כמה שנים. במלחמת העולם הראשונה התגייס לגדודים העבריים ועלה ארצה. אחרי נישואיו עם חיה הצטרף לתל-יוסף. חיה – ממייסדות תל-יוסף – היתה בת למשפחה אמידה בווארשה, פולין, ועלתה ארצה בעלייה השלישית.

בתחילת שנות השלושים עברה המשפחה לחיפה ודרור למד שם בכיתה א’ ו-ב’. אחרי שובם לתל-יוסף למד דרור בבית הספר המשותף בעין-חרוד. התעניין במיוחד בגיאוגרפיה ובהסטוריה. בבית הספר רכש את אהבתו לארץ, לנופיה ולתולדותיה. כמו שאר הבנים התחיל לעבוד ברפת מגיל 15.

בן 17 סיים את בית הספר והתגייס לפלמ”ח. תחילה היה בפלוגת בני הקיבוצים בגבעת ברנר, אחר כך הצטרף למחלקת סיירים בהרי ירושלים, הירבה לסייר שם והכיר כל שביל. דבר זה ותושייתו היו לעזר רב במלחמת השחרור.

דרור היה בגדוד השישי של חטיבת הראל, לחם בהרי ירושלים ובגוש עציון, ירד עם יחידתו לדרום והשתתף בקרבות ניצנה ואבו-עגילה. אחרי חמש שנות גיוס בפלמ”ח חזר לתל-יוסף ונכנס לעבודה בפלחה, אותה העדיף על ענפי המשק.

בזמן הפילוג בקבה”מ עבר עם בני משפחתו לבית השיטה. כאן בנה את ביתו עם חנה. נולדו להם פלג, דגנית, רן ועופר. גם בבית השיטה עבד דרור בפלחה. היה בעל מקצוע מעולה, ומלבד ביצוע העבודות השוטפות עסק בפיתוח זנים חדשים ובהשבחת הקרקע. היה מעורה בחיי המשק והחברה. כמה פעמים נבחר לוועדת החברה והיה חבר במזכירויות שונות. בתפקידו האחרון היה מזכיר חברה. זמן מה היה כלכלן, אך חזר כל פעם אל הפלחה, למרות מיחושים קשים בגב, גם כאשר כיהן בתפקיד. דרור אהב לטייל, הירבה לקרוא והיה בקיא בשטחים רבים. בעל תבונה היה ובעל עקרונות ודבק ברעיון הקיבוץ.

נספה בתאונת דרכים. בן חמישים ושבע היה במותו.

יהי זכרו ברוך