גילה היינמן
חברה
כ”ו בטבת תר”פ י”ח בשבט תשס”ב
17.1.1920 31.1.2002
גילה, בתם של שמעון וגוסטי נטוביץ, נולדה בנירנברג, גרמניה. בת בכורה ולה עוד אח ואחות. הוריה היגרו לגרמניה מפולין. אביה עבד בבית מסחר ליינות וטבק, ואמה בעסק קטן משלה לתפירת פרוות. הבית היה מסורתי, שפת הדיבור בו היתה גרמנית. גילה למדה בבית-ספר עממי יהודי ולאחר-מכן בתיכון לבנות.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, גירשו את התלמידות היהודיות מבית-הספר. עוגן ההצלה שלה היה תנועת “ברית עולים”, תנועה ציונית שבה היתה פעילה. המצב הכלכלי והביטחוני של היהודים החמיר. גילה לא הצליחה לעלות לארץ עם “עליית הנוער”, אך הצטרפה להכשרה של “הבונים” בהאמבורג, בה היתה אם-בית.
בשנת 1938 גורשו מגרמניה היהודים אזרחי פולין, ואתם גם גילה ואביה. היא הגיעה ללודג’ להכשרה ומשם נשלחה, בעלייה בלתי ליגאלית, לארץ באוניה “אוטרטו” – האחרונה שהגיעה לארץ לפני פרוץ המלחמה. האוניה נתפסה על-ידי הבריטים והובאה לחיפה, אך לאחר זמן קצר שוחררו העולים.
גילה הגיעה לבית-השיטה יחידה, מבלי להכיר בה איש, ומהר מאד השתלבה בעבודה במטבח. היא היתה מיועדת לגרעין “הבונים” לבית הערבה, ואף היתה בה שנה אחת, שם הכירה את דב. דב שכנע אותה לשוב עימו לבית-השיטה, שם החליטו לבנות את ביתם. הם נישאו ונולדו שני ילדיהם – יורם ונמרוד. כשיורם היה בן ארבע וחצי ונמרוד בן עשרה חודשים, נפטר דב. מאז היתה גילה לבדה וגידלה בלא מעט קשיים את שני הבנים.
שנים רבות עבדה כמטפלת בבתי-הילדים ולאחר מכן עברה לעבודה במתפרה.
במשך השנים ריכזה וועדות שונות: חינוך, קשר, חתונות. תמיד פעילה ועסוקה. היתה יצירתית מאד, ובשנים האחרונות השקיעה הרבה בעבודה בקרמיקה ובפיסול. שחתה כל ימות השנה, השתתפה בחוגים שונים ושמעה הרצאות.
גילה התברכה בנכדים רבים, במשפחה חמה ומלוכדת, ובכך ששני בניה איתה בבית-השיטה.
בשנה זו, עם מותו של יורם, התדרדר מצבה הבריאותי והלילה נפטרה כשהיא בת שמונים ושתיים שנים.
יהי זכרה ברוך.
יהי זכרו ברוך