ב’  באב תרצ”ט                                                          ט”ו בכסלו תשס”א  

18.7.1939                                                                12.12.2000

צבי, בנם של וילהלם וחרייט, נולד בעיר סורבאיה במזרח יאווה, אינדונזיה, שהיתה אז קולוניה הולנדית. משפחתו ההולנדית חייתה שנים רבות באינדונזיה. סבו היה קצין בצבא הקולוניאלי ההולנדי, סבתו היתה ממשפחת בעלי מטעי צמחי תבלין. אביו עבד בחברה של יבוא-יצוא. אחרי פלישת היפנים לפרל-הארבור ותחילת מלחמת היפנים לצד הגרמנים מול בנות-הברית, כבשו היפנים את כל איי אינדונזיה כמעט ללא התנגדות. כל התושבים האירופאים, לרבות הצבא, הושמו במחנות-הסגר של היפנים. קשה היה להימלט ממחנות אלה עם מראה אירופי בולט כל-כך. התנאים במחנות היו קשים. הפרידו בין הגברים לבין הנשים והילדים, עיקר המזון היה אורז, מכות והשפלות, המחלות שררו ותרופות לא היו. התמותה היתה גדולה. לילדים לא היתה מסגרת ובני עשר עבדו שעות ארוכות כמו המבוגרים. המשפחה עברה מחנות שונים עד שהגיעה לג’קרטה.

לאחר השחרור ב-1945 התאחדה המשפחה והם נשארו לגור בג’קרטה. האב חזר לעבודתו וצבי החל ללמוד בבית-ספר הולנדי. השלטון באיים חזר להולנד, אך החלה מלחמת העצמאות של האינדונזים נגד הולנד עד קבלת העצמאות בשנת 1949.

המשפחה ובה חמישה בנים חזרו להולנד, כשצבי בן ארבע-עשרה, והתיישבה בעיר קטנה. מצבה הכלכלי היה קשה ביותר. בהיותו בן שבע-עשרה חלה צבי בפוליו, מחלה ממנה נשארה צליעתו לתמיד. הקליטה בהולנד היתה לו קשה ביותר ובגיל שמונה-עשרה עזב את לימודיו ועלה כמלח על אוניות שהובילו מטענים על הריינוס. הקשר עם המשפחה התרופף ובהיותו על היבשה היה ישן בחנויות או במשרדים.

צבי שמע הרבה על ישראל והקיבוצים ובשנת 1964 הגיע לבית-השיטה כאולפניסט. לאחר סיום האולפן חזר להולנד ובשנת 1966 עלה לארץ ובא אלינו. מספר שנים היה במעמד של זמני, ביקש והתקבל לחברות בשנת 1969.

צבי עבד שנים רבות בחר”מ ובקטפות, מתמיד וחרוץ.

שנים רבות חי צבי בינינו, בודד מאד ושומר על עצמאותו ובדידותו בקנאות. הירבה לקרוא והתעניין והיה בקיא בנושאים רבים.

לפני כארבע שנים חלה בסרטן ונאבק במחלתו עד תום.