צבי המאירי
חבר
כ”ו בחשון תרפ”ז כ”ג בתשרי תשנ”ח
3.11.1926 14.10.1997
צבי נולד בטרנסילבניה, בן יחיד לאליזבטה ומרי פרידלנדר. בן 4 התייתם, אומץ וגודל בבית דודיו רחל וצבי פופר. טרנסילבניה הייתה שייכת לגרמניה, אך היהודים בה היו פטריוטים הונגריים. משפחתו מבוססת כלכלית וחברתית. הבית היה חילוני, באנטישמיות פגש כבר בגימנסיה. לאחר מכן לא התקבל לאוניברסיטה בגלל יהדותו, התחיל ללמוד הנדסת טכסטיל בבודפשט. המלחמה פרצה וצבי סולק מהטכניון והצטרף למחתרת אנטי נאצית. היהודים אינם מאמינים שיפגעו. צבי חזר לעירו אורידאה. במרץ 1944 נכנסו גרמנים לבודפשט. ורכזו את היהודים בגטו. מתחילים ה”טרנספורטים”. צבי ומשפחתו מובלים לאושוויץ, שם הוא מופרד מהמשפחה ולאחר כשבועיים מועבר למחנה עבודה בטיל צרפת. במכרה מתחת לאדמה היה בסיס לייצור טילים. כשנחתו בעלות הברית על אדמת צרפת, הועברו 500 העובדים למחנה וייכנגן שבגרמניה.
באפריל 1945 משוחררים ניצולי המחנה על ידי כוחות צרפת החופשית. מ-500 שהגיעו למחנה נותרו חיים עשרה. צבי חזר לרומניה, לעירו ומוצא שמתוך עשרים וארבעה אלף יהודים נותרו 300 בלבד. שם נפגשים שלושת בני הדודים, הרואים עצמם כאחים. וביחד מחליפים את שם משפחתם ל”המאירי” על שם אביו של צבי. שלושתם הושפעו מפגישתם עם חיילי הבריגדה, והם מצטרפים לתנועת “דרור הבונים”, להכשרה במסגרת גרעין קיבוץ “גרדוש”, ואח”כ עולים באוניה “רפיח”, שעלתה על שירטון והם מובלים ע”י הבריטים למחנה מעצר בקפריסין. שם הוא מקים את משפחתו עם שלומה ז”ל ונולדה בתם עדנה.
בכ”ט בנובמבר 1947 הם עלו לארץ. צבי בן 21, צבי ויצחק אחיו ומשפחותיהם מגיעים לבית השיטה, ופה נולדה בתם דיתה. הימים ימי מלחמת השחרור צבי מצטרף מיד להגנה ומשתתף בקרבות על הגלבוע. שאיפתו לעבוד בחקלאות. הוא נכנס לענף המיכוורת ומתמחה בו.
ב-1967 מקים צבי את “מועצת הדבש” ומשמש כמנכ”ל משך 7 שנים. הוא מפתח ומוביל את המועצה, ותוך כדי העבודה לומד מנהל עסקים. עם חזרתו הביתה הוא משתלב בחרושת מתכת, במשך שנים רבות היה מעורה בצד המשפטי של בית השיטה. צבי היה פעיל מאוד בכל תחומי החיים במשק. הוא בנה לו חיים מלאים בעבודה ובחברה, הקים משפחה נפלאה עם שושנה – רחבה, חמה, אוהבת ומלוכדת. אולם זכרונותיו מתקופת השואה אינם מרפים, והם בסיס לכל השקפת עולמו, לזכור ולעולם לא לסלוח.
צב חזק, עקשן ואופטימי, ובכוח תכונותיו עלה בידו לגבור על נוראות התקופה ההיא ולבנות חייו מחדש.
חייו במחנות פגעו בבריאותו של צבי,הבוקר ליבו נדם.
בן 71 היה במותו.
יהי זכרו ברוך