יוס פלד

 יוס פלד

 

מצפה יוס ודוד
 
מצפור המתנשא מעל רכס הגבעות מצפון- מזרח לקיבוץ בית השיטה, שממנו נפרס נוף מרהיב אל רכסי הגלבוע, הכרמל, גבעת המורה, הר תבור, הרי הגליל, החרמון רכס הגלעד ושדות העמק. בסמוך מצוי חניון מטיילים בצל עצי חרוב.

 

האתר הוקם לזכרו של יוס פלד ממייסדי קיבוץ בית השיטה ומהמובילים בפיתוח החקלאות והמיכון החקלאי באזור. לאחרונה התווסף לשם האתר גם שמו של דוד שושני, איש האדמה, ידידו וחברו הקרוב של יוס לאורך שנות דור.
קיבוץ בית השיטה נושא שם תנ”כי הנזכר בשופטים ז’ 22 כאחד המקומות שבהם עברו המדיינים במנוסתם מפני השופט גדעון בעת הקרב המכריע שהתנהל נגדם בעמק. מהמצפה ניתן לראות את שדה המערכה כולו ואתרים נוספים הנזכרים בסיפורי התנ”ך.
ניתן להגיע למצפה דרך קיבוץ בית השיטה, או בדרך הנוף החדשה המחברת בין גבעת המורה לרמות יששכר ועוברת דרך בקעת צבאים, אזור התעשייה פארק צבאים עד כביש 90 בבקעת בית שאן. הכניסה לדרך הנוף מכביש 71 בצומת שדה נחום. נוסעים עד אזור תעשייה פארק צבאים, ובהמשך מערבה עפ”י השילוט. גישה נוספת קיימת מכביש 617 מול הכניסה למושב רמת צבי.
סיפור חייו  של יוס פלד
יוס (יוסף) שרייבר נולד בפולין בשנת 1916. בשנת 1925 כשהיה בן שמונה עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בג’דה (רמת ישי). לאחר שנים קשות ולא מוצלחות, עזבו את המקום ועברו לנחלת יצחק (שכונה חקלאית הקרובה לתל אביב). מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה ויוס נשלח כבר בגיל 16 לעבוד בכדי לסייע בפרנסת המשפחה. עד מהרה גילה את כישרונותיו הטכניים, אותם כישרונות שהביאו אותו לאורך כל חייו לחיפוש אחר פתרונות וחידושים בתחומי החקלאות והתעשייה.
כנער עובד התחיל את דרכו בתנועת ה”נוער העובד”, שם שיפץ ובנה מכשיר מנחושת מבריקה לאיתות מורס. לאחר שהכיר חברים מאזור מגוריו שהשתייכו ל”מחנות העולים”, הצטרף לתנועה זו.
בשנת 1935 יצא להכשרה בנען לקראת חיי קיבוץ.
יוס סיפר כי הליכתו לקיבוץ גרמה לאביו זעזוע קשה. הוא ראה בו ממשיך דרך בעבודה בפרדס וברפת וכמובן שגם באורח החיים המסורתי. בצר לו הלך האב לשפוך ליבו אצל הרב. יוס הוזמן לשיחה אצל הרב, ושם סיפר  לו בהתלהבות מהו קיבוץ…לאחר השיחה הלך אביו לשמוע מה פעל הרב עבורו. אמר לו הרב: “שמע ! הלא בנך צדיק, תן לו ללכת להתיישבות !”
 
זמן קצר לאחר הגיעו לבית-השיטה, בשנת 1936,  נשלח יוס, נגד רצונו,  לשרת במשטרת המנדט הבריטי. תפקידו של השוטר היה כפול, לשרת את ממשלת הוד מלכותו, ובאותה עת לקיים קשרים הדוקים עם ה”ההגנה”, ולמסור לה מידע ביטחוני וגם להעביר נשק בטנדרים של המשטרה בשעת הצורך. יוס חש שהוא נקרע מהבית כי באותם ימים החל להירקם הרומן עם חנה, אשתו לימים, אבל לא עלה בליבו הרהור להתנגד להחלטת הרוב הקיבוצי.
בשנים שלפני קום המדינה היה יוס שותף למאבק על האדמות, ערביי האזור התנכלו לעיבודן ע”י יהודים, דמותו התמירה ואומץ ליבו של יוס, השרו פחד על הערבים והם כינו אותו “המוכתאר”. יחסם אליו היה מהול מיראת כבוד ואמון.
מראשיתה של בית השיטה שילב יוס בין עבודת האדמה ופיתוח המיכון החקלאי.  למן היום הראשון התבלט בכישרונו לטפל בברזל, בפלדה ובמציאת פתרונות לבעיות חקלאיות. ממשקי הסביבה באו, ראו וחיקו את מעשיו. בשנת 1949 נשלח לארה”ב כדי לראות חידושים במיכון חקלאי במשקים גדולים, הוא חזר מלא ברעיונות יצירתיים ומיד התחיל לבנותם.
היה הראשון להכניס שימוש בהידראוליקה (לחץ שמן) להפעלת בוכנות.
היה הראשון שהצמיד שתי מחרשות יחד על מנת שתעבודנה זו אחרי זו רתומות לD4-הגדול. היה הראשון בארץ להתקין מיכל גדול לגרעינים על הקומביינים, שעבדו עד אז עם שקים. הכלי הראשון שתכנן וייצר למכירה היה האליווטור הגדול להעמסת חציר וקש במתבנים, אחריו באו מגובי הקש, וכלים קטנים מכל הסוגים לעיבוד האדמה. כל העת חתר לשכלולים ולמציאת פתרונות לבעיות שעלו מהשטח. את פתרונותיו לא חיפש על לוח השרטוטים, אלא בעבודה המעשית. הייתה לו הסתכלות חדה ותפיסה מהירה. 
בהיותו בארה”ב קשר יוס קשרי חברות עם סם המבורג- מי שהביא את ענף הכותנה לארץ, וזה הגיע אל יוס לבית-השיטה. כך התחיל החיפוש אחר פתרונות בגידול וקטיף הכותנה, אותם המשיכו לימים בניו של יוס – משה ומרדכי.
לא רק עבור ענפי השדה פיתח יוס שיפורים ופיתוחים, חשוב היה לו לפתח ולשפר גם את תנאי העבודה של עובדות המטבח. הוא בנה מתקני הרמה, הסעה, ושינוע וכך שיפר את תנאי עבודת הנשים.  
בשנת 1957 זכה יוס בפרס העבודה. ברשימה שהתפרסמה בחוברת “בקיבוץ”, כתב עזריה אלון:
“פעם החליטו לגדל בארץ סלק סוכר. אך הוא מצריך הרבה עבודת ידיים. הסוכנות קנתה בארה”ב קומביין להוצאת הסלק מן האדמה, וכשזה הגיע לארץ הסתבר שאינו מתאים לגודלו השונה של כל סלק, וכך נזנח אותו קומביין. לאחר ימים החליטו חברי בית השיטה בכל זאת לגדל סלק סוכר, פנו אל יוס בבקשה למצוא פתרון שיאפשר להשתמש בקומביין.
יוס פשפש בחלקיו, ובחוברת הפעלה וגילה שחסר חלק אחד חשוב – אותו סכין מתרומם המתאים עצמו לגודל הסלק, ובכך בא הפתרון להוצאת הסלק ונחסכו הרבה ידיים עובדות. מכשיר זה שירת בתור גם את ישובי הסביבה. על תגלית ופיתוח זה זכה יוס לפרס העבודה של ההסתדרות לשנת תשי”ז. אך יש הטוענים כי הפרס הגיע לו עוד קודם, בעד שכלולים אחרים שהיוו מהפכה במיכון החקלאות. כמו אותו אליווטור אותו בנה יוס כדי להעמיס שקים וחבילות במתבנים במקום ידי אדם המעמיסות. עד לאחרונה נראה בצומת כפר סבא בחצר הממגורה, אליווטור כתום שבנה יוס, סימן לאריכות ימים של הכלים אותם המציא ובנה.”
מפעל “חרושת מתכת” של בית השיטה, איננו שלו בלבד אלא של כל השותפים לעבודה – אנשי הפלחה והמסגריה, נכון שיוס לא היה המבצע היחידי, ונכון שלולא מוסדות המשק שהאמינו בו ונתנו יד לרעיונותיו היה ביצועם קשה פי כמה ואולי בלתי אפשרי, אך ברור ללא ספק כי הקטר העיקרי במכונה האנושית המורכבת הזו הוא יוס.
יוס הקים וייסד את חרושת מתכת . השפיע עליו מרוחו. כל יוזמותיו כל מוצריו – פרי רוחו. עיבוד האדמות של בית השיטה שימש לו אתגר לפתרונות, הן היו אתר הניסיונות לכלים שבנה, ועד שלא היה מרוצה לא איפשר למכור את הכלי. מייצור כלי עיבוד, עבר יוס לייצור מתקני אריזה לכרמים ולמתקני שינוע בתפזורת.
 ב- 1966 יצא יוס לתערוכה חקלאית אל מאחורי מסך הברזל של אז – רוסיה. מטרת התערוכה היה להציג את תוצרת בית השיטה וקיבוצים נוספים. בתחנת ביניים בוינה לקה בהתקף לב, אך הוא לא וויתר, ולאחר שהתאושש המשיך את דרכו למוסקבה. שם בין הקמת המבנים והעמדת הכלים, תוך כדי שהוא מסביר לעוברים ושבים על תכונות המכונות, קלט בעיניו את היהודים הכמהים לארץ ישראל, קיבל מהם דרישות שלום ורשם כתובות על מנת להעביר פיסות מכתבים לארץ. יוס חזר נרגש מהצימאון של היהודים לקשור קשר עם ארץ ישראל וכך נעשה פעיל במאבק לעלייתם ארצה.
מלחמת יום הכיפורים תשל”ד, הותירה את בית-השיטה עם חלל גדול של 11 בנים וחברים שנפלו. היו ששקעו בייאוש משתק והיו שחיפשו אשמים. יוס חיפש יחד עם חברו נחום שריג, פתרונות לשיקום צה”ל וכך נהגה רעיון “הבריגדה הכחולה” שמטרתה הייתה – עזרה לסדנאות החימוש הצה”ליות שנותרו פגועות וחבולות מהמלחמה. רבים מישובי הסביבה ולימים גם מכל הארץ נרתמו למפעל התנדבותי זה. תחילה תיקנו רכבים שנפגעו במלחמה וכשאלו תוקנו הם סידרו את מחסני החירום והתאימו אותם לימים בהם יהיה צורך. יוס המשיך ולמד את הכרת הטנקים עד הפרטים הקטנים ביותר ויצא לגיוס אנשים נוספים שיעזרו בשיקום חייל השיריון שנפגע קשות במלחמה. הוא סיפר מה ענה לו מרכז משק באחד הקיבוצים כשביקש מתנדבים נוספים: “לוי מן דרש מאיתנו קצינים צעירים. נחום – חברים מבוגרים לסדנאות. עכשיו אתה בא ומבקש בעלי מקצוע לשריון ? מה עם בית השיטה יש לכם עודף אנשים ?
יוס ענה לו: נוסף על מה שמנית, יש לבית-השיטה חלקה צבאית גדולה והיא מחייבת עשייה. איננו רוצים שיחזור “יום כיפור” שני…
 קישור למצגת על יוס והחקלאות מצגת יוס פלד
backtotop