ז’ בטבת תר”ע                         י”ט בניסן תשל”ה

19.12.1909                           21.3.1975

מילק נולד בלבוב, פולין. אביו היה רופא, גם הוא רצה ללמוד רפואה, אך לא התקבל בגלל ה”נומרוס קלאוזוס” ובחר באדריכלות. בגיל עשרים ואחת כבר היה אדריכל.

באוניברסיטה לחם באומץ נגד האנטישמיות והיה מעורב בקטטות. מנעוריו נטה לציונות ולשמאל.

לאחר לימודיו שהה בפריז והשתלם בציור, לו נטה מילדות. כמו כן היה שוחר מוסיקה וניגן בכינור.

הוא נשא לאישה את קלרה ויחד עלו לארץ. בתל-יוסף נולדו ילדיהם – עזה, דני ואליהו {אלי}.

תחילה חיו בתל-אביב ואח”כ שהתחיל לעבוד בתיכנון למען הקיבוצים  התקבל כחבר בתל-יוסף.

מילק היה מייסדי מחלקת התיכנון בתנועה הקיבוצית ומהוגי הרעיון של תיכנון כולל בסיסי של הישוב הקיבוצי. תיכנן ישובים רבים ובנייני ציבור – מאילות ועד משגב-עם. כך תיכנן את בית-ציזליניג, בית יצחק כצלנסון, המשכן לאומנות, אפעל, בית טרומפלדור, מוזיאון הדפוס בצפת ועוד רבים.

מילק היה מאמין גדול בקיבוץ והחשיב את תפקיד הקיבוץ במדינה.

היה אדם סוער, בעל השקפות מגובשות, שהיה לוחם עליהן בתוקף. ביתו בית ועד לתרבות ואומנות.

צייר כל חייו והשאיר עיזבון עשיר וחשוב, של רישומים בעיקר.

לאחר שנפטרה רעייתו קלרה, נשא לאישה את גבי שפיר ונולד בן זקוניו – אורי.

חלה במחלת לב אך לא הפסיק את פעילותו העניפה.

נפטר מהתקף לב.

בן שישים וחמש במותו.