תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
איזה פרייברג
חברה
כ”ג סיון תר”פ כ’ בכסלו תשס”ז
9.6.1920 11.12.2006
איזה נולדה בברלין להורים שהגיעו מפולניה בסוף מלחמת העולם הראשונה. בת אמצעית בין שתי אחיות. אביה הגיע לגרמניה כשבוי מפולין בסוף מלחמת העולם הראשונה, אמה הצטרפה אליו עם שלושת הבנות כשבדרכן לגרמניה חלו ורק בת אחת נשארה בחיים.
איזה נולדה שנה אחר כך וגדלה בברלין. החלה את לימודיה בבית ספר עממי נוצרי ורק לאחר מספר שנים החלה ללמוד בבית ספר יהודי בהמבורג.
בהיותה בת 12 הצטרפה איזה לתנועת “הבונים”, איתה יצאה לפעילויות שלא אחת היו מופרעות על ידי צעירים מתנועות נוער נאציות.
בגיל ארבע-עשרה יצאה איזה להכשרה חקלאית בחווה בכפר. בשנת 1937, כאשר האדמה התחילה לרעוד תחת הרגליים, התעקשה איזה לצאת עם חבריה בתנועה לדנמרק, בניגוד לרצון הוריה, להכשרה לקראת העלייה ארצה, מה שהציל אותה מגורל שאר משפחתה שנספתה בשואה.
בשנת 1939 עלתה ארצה. היא הגיעה לכפר-יהושע לשלוש שנים, עבדה והתפרנסה מעבודתה בחקלאות. משם עברה לקיבוץ אשדות-יעקב. מאשדות-יעקב נשלחה איזה למעיין-חרוד, להכשירה לחיי הקיבוץ, ללמוד מחברי עין-חרוד וחברי קבוצת החוגים בבית-השיטה. באשדות יעקב פגשה בשמוליק רימלד, הם הקימו בית משפחה מלוכד ואוהב ונולדו ילדיהם תמר, יוסי ויעל. לרוע מזלם חלה שמוליק ונפטר ממחלתו בשנת 1962.
עם נישואי יעל לשלמה גפני בבית-השיטה, עברה איזה לבית-השיטה, ועבדה כסייעת לרופא במרפאת השיניים. לאחר מכן עבדה איזה בתפירה והתאקלמה בחברת בית- השיטה.
היתה פעילה ושותפה לפעילות מועדון יום ב’. כאן הכירה את אהרון פרייברג שהתאלמן ממרים אשתו. הם הקימו משפחה חדשה וחיו באהבה גדולה כשסביבם נכדים ובנים של משפחות פרבר וגפני גדלים ותומכים, כך עד שנת 1993 – אז נפטר אהרון.
בשנים האחרונות בגד בה גופה, אך גם כשהוגבלה בתנועתה ובראייתה, לא ויתרה על חיי החברה ב”בית הפז” ובמועדון יום ב’ ובאירועים משפחתיים. איזה השתדלה לחיות וליהנות מכל רגע עד הסוף.
איזה נרדמה בלילה ולא קמה עוד והיא בת שמונים ושש שנים.
יהי זכרה ברוך
יהי זכרו ברוך
