וונדה סקל
חברה

12.5.1923 – 4.6.1985                                                                   

ונדה נולדה בוולקובאר, יוגוסלביה, להוריה יצחק ואידה קדלבורג. למדה בבי”ס עממי ותיכון ותפירה בבי”ס מקצועי. היתה חברה בתנועת הנוער של השוה”צ. בזמן המלחמה ברחה המשפחה לנוביסאד, שם נישאה ונדה בת ה-18 לבעלה הראשון, אך כעבור כמה חודשים הוא נלקח לעבודת כפיה בהונגריה ומת בשבי הרוסי.

 ב-1944 נשלחה ונדה לאושביץ, ואחרי כמה ימים הועברה למחנה עבודה במפעל תחמושת בגלייביץ, גרמניה. בהתקרב הרוסים העבירו הגרמנים את האסירות למקום אחר. בדרך קפצה ונדה מהרכבת, ניצלה ונאסרה שוב. ברחה מהכלא בליל ההפצצה, שבה הרסו בנות הברית את העיר. ונדה הציגע את עצמה כגרמניה ושוכנה במחנה פליטים גרמני. בתום המלחמה חזרה ליוגוסלביה. רוב בני משפחתה ניספו בשואה, רק אמה נשארה בחיים. ונדה נישאה שנית לג’ורג’ סקל, ועלתה אתו ארצה. נולדו להם שני בנים: מאיר ומיכאל. המשפחה השתקעה בבית נקופה, שם פתחו בית מלאכה לחגורות נשים. אולם כעבור כמה שנים התאלמנה ונדה שוב, ולמען חינוך ילדיה החליטה להצטרף לקיבוץ.

כך הגיעה לבית השיטה. היא עבדה תקופה ארוכה במטבח, היתה מטפלת של חברה נוער עולה ומטפלת בבית הילדים. אחרי שנותחה ברגלה, עבדה במחסן הילדים. בכל מקום ביצעה את עבודתה על הצד הטוב ביותר ובמסירות. היתה פעילה בחברה, בעיקר בו. בריאות. היה לה יחס חם לילדים וחברים, וכולם העריכו ואהבו אותה. בשנים האחרונות התייסרה ונדה מאד מכאבים ברגלה, מחלת כבד קשה שנתגלתה במפתיע, שמה קץ לחייה תוך שבועות מעטים. בת 62 היתה במותה.

יהי זכרה ברוך.

יהי זכרו ברוך